עיקרי הפרשה - פסק הדין בבג"ץ 9780/17

במרכז הפרשה עומדת עתירתה של אישה, המזוהה כ"פלונית", כנגד מספר גורמים, כולל בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בחיפה, יחד עם "פלוני" נוסף שפרטיו לא נחשפו באופן מלא. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון והובילה לשרשרת החלטות בנושאים שונים לאורך הזמן.

פלונית, באמצעות עורך דינה איל מנחם, פנתה בבקשה להוציא צו על תנאי. המשיבים בתיק היו מיוצגים על ידי עו"ד יצחק שמואל ורוזנטל, ואילו המשיב הנוסף בתיק, "פלוני", היה מיוצג על ידי עו"ד ברוך אבוקרט.

ההליך החל עם ההחלטה של השופט י' אלרון (החלטה מיום 12.02.2018) אשר קבע כי העתירה תוגש לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים. הוחלט כי על העותרת להגיש תשובה לתגובות המשיבים לפחות 14 ימים לפני מועד הדיון היה.

בהמשך, פתח מר רועי טבק, שהוגדר בו זמנית כמשיב וכפלוני, בבקשה לעיון במסמכי התיק בבית המשפט. הרשמת שרית עבדיאן (החלטה מיום 10.03.2019) דחתה את בקשתו לעיון בתיקי בית הדין הרבני, תוך התייחסות לכך שניתן לפנות ישירות לבית הדין הרבני בנוגע לעיון בתיק.

בהחלטה נוספת, הרשמת עבדיאן הזמינה את הצדדים להגיש תשובות לבקשה לעיון של מר טבק עד ליום 28.1.2019 (החלטה מיום 27.12.2018).

במהלך ניהול התיק, ביקשה פלונית ארכה להגשת עמדתה, ולאחר התנגדותו של המשיב 3, פסק השופט י' עמית ביום 10.10.2018 כי יש לאפשר לעותרת להגיש את תגובתה עד ליום ה-11.10.2018.

התקדמות ההליך והחלטות נוספות

בנוסף להליכי הדיון והעיון שהתנהלו, ניתנה החלטה ביום 19.03.2018 על ידי השופט אלרון, שלפיה סוגיית הרכב השופטים שישב בהליך הקודם תובא לידיעת המזכיר המשפטי של בית המשפט, שיפעל בהתאם לנהלים הקיימים.

בין לבין, הגיש "פלוני" בעקבות החלטת השופט י' אלרון בקשה לצירוף נספח לעתירה, שפסק כמבוקש (2.1.2018). לפני כן, בתאריך 9.1.2018, הורה הרשם גלעד לובינסקי כי העותרת תעביר למשיב 3 את כל כתבי הטענות שבתיק.

• ב- 15.12.2017 נקבע שצריך להגיש תגובות מהמשיבים עד 14.1.2018.
• נקבע כי העתירה למתן צו על תנאי תישקל רק אם תועבר לדיון בהרכב.

משמעות פסק הדין וההשלכות

פסקי הדין השונים בתיק זה מראים את המורכבות והרגישות של נושאים אישיים המובאים לבית המשפט העליון, במיוחד כשמדובר בבית הדין הרבני. החלטות בית המשפט מדגישות את חשיבות תהליכי הפרוצדורה והיכולת לערער ולהתנגד להחלטות משפטיות במקרים שבהם הצדדים חשים כי לא ניתנה להם הזדמנות ראויה להציג את עמדותיהם.

ההליך הזה מדגיש את הצורך בתיאום בין בתי המשפט האזרחיים לרבניים בקשר לטיפול במחלוקות כחלק ממערכת המשפט הישראלית. על אף שהבקשות האישיות (כגון בקשת העיון) נדחו, התנהלות התיק מצביעה על החשיבות של משא ומתן ודיון פומבי על מנת להבטיח צדק לכל הצדדים המעורבים.