תקציר התיק בג"ץ 9780/17 - רועי טבק ופלונית נגד בתי הדין הרבניים

העתירה נוגעת למחלוקת בין מר רועי טבק ופלונית לבין בתי הדין הרבניים הגדול בירושלים והאזורי בחיפה. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון ועסקה בבקשות שונות שהוגשו במהלך ההליך המשפטי.

בפברואר 2018, הוחלט על ידי השופט י' אלרון כי עתירת פלונית תובא לדיון בפני צוות של שלושה שופטים, אך חובת ההרכב הסופי טרם נקבעה. המהלך נקבע לאחר שהעותרת ביקשה צו על תנאי נגד בתי הדין הרבניים.

בינואר 2018, ביקש המשיב השלישי לקבל את כל המסמכים המשפטיים שהעותרת הגישה, והוחלט כי העותרת תמציא לו את המסמכים. עוד באותו חודש, הגישה פלונית בקשה לצרף מסמך נוסף לעתירה, והבקשה אושרה בקלות יתרה על ידי השופט י' אלרון.

במרץ 2018, התמודדה פלונית עם מסכת של התלבטויות לגבי הרכב השופטים שידון בעתירה, והשופט י' אלרון ציין שאין בכוונתו להתערב בהרכב המועמד לדיון. הוא הורה שאנשי בית המשפט ינהגו לפי הנהלים הרגילים.

בחודש אוקטובר 2018, ביקש השופט י' עמית מפלונית להגיש את עמדתה לתגובת המשיבים לאחר שביקשה הארכה. הוא אישר את הארכה, אך ציין כי המשיב השלישי מתנגד.

בהמשך, בסוף דצמבר 2018, הורתה הרשמת שרית עבדיאן למסור את מסמכי הבקשה לצדדים וקבעה את המועד האחרון לתגובתם. היא ציינה שהמסמכים יגיעו לצדדים יחד עם ההחלטה שלה.

בחודש מרץ 2019, ביקש רועי טבק גישה לעיון במסמכים המשפטיים שהוגשו לבית הדין הרבני. הרשמת עבדיאן דחתה את הבקשה, והסבירה שעל המבקש לפנות לבית הדין הרבני עצמו שיכל להפעיל שיקול דעת בנושא זה. היא הדגישה שהעניין הוא בסמכותם של בתי הדין הרבניים עם תקנה ייחודית לכך.

הכוח למצוא פשרה או לקבל החלטה הסופית היה בעיקר בידי בתי הדין הרבניים האזורי והגדול, תוך כדי שהשופטות והשופטים עסקו בניהול תקין ושיטתי של ההליכים המשפטיים. המקרה מדגים את הדינמיקות המסובכות של מערכת המשפט בישראל, ואת הקושי בניהול הליכים מול גופים שונים הדנים בנושאי דת וקהילה.

בסופו של דבר, התיק הזה מדגיש כמה חשוב להבין את תפקידם של בית המשפט העליון ובתי הדין הרבניים וכללי הפעולה המיוחדים שעל פיהם הם פועלים בשאלות משפחתיות ומשפטיות מורכבות.