תקציר בג"ץ 967/14 - יוסף בכר נגד המרכז לגביית קנסות ואגרות ואח'

יוסף בכר פונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כדי לבקש פסק דין המורה למרכז לגביית קנסות ואגרות לפרוס את חובו לתשלומים ולביטול הקנסות והריביות שהצטברו עקב אי תשלום. המשיבים בתיק הם המרכז לגביית קנסות ואגרות ואדם פרטי בשם שוטה חובל.

לפי הרקע שהוצג בבית המשפט, יוסף בכר הורשע בשנת 2012 במספר עבירות רכוש, אלימות וקשירת קשר לביצוע פשע. בתקיפתו של שוטה חובל, אשר שימש כמנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבניה בעיריית תל אביב-יפו, התחפש בכר לשוטר ונקם בשוטה בגין צו הפסקת עבודה שהוציא במסגרת תפקידו. בשל כך נגזר עליו עונש מאסר של 48 חודשים בפועל וקנס של 60,000 ש"ח לטובת התובע.

בכר לא שילם את סכום הפיצויים שהוטל עליו, ולכן הועבר הטיפול בגביית החוב למרכז לגביית קנסות ואגרות, אשר נוקט בהליכי גבייה נגדו. המרכז טוען כי הוא אינו מוסמך לפטור מחוב הריבית שנצברה.

השתלשלות ההליכים בבית המשפט

• במהלך חודש אפריל 2014, יוסף בכר הגיש עתירה לבית המשפט העליון בבקשה למתן צו על תנאי ולביטול ההליכים נגדו. במסגרת העתירה, הוא ביקש לפרוס את החוב ל-18 תשלומים שווים.
• בהחלטה מיום 14.5.2014, השופט א' שהם פנה לעותר וביקש לברר האם הוא מעוניין להמשיך בעתירה לאור התגובה שהוגשה מטעם המרכז לגביית קנסות.
• בכר הבהיר שזוהי עתירתו, על אף הסעד החלופי העומד לרשותו בפריסת התשלומים, והביע רצונו להמשיך בהליך כנגד המרכז.
• לבסוף, ביום 22.5.2014, פסק בית המשפט העליון כי העתירה נדחית על הסף, ונקבע כי אין צו להוצאות בעקבות התוצאה הזו.

תמצית והשלכות

בית המשפט העליון קיבל את החלטתו לדחות את העתירה משום שהעותר כן קיבל הצעה נדיבה מהמרכז לפריסה נוחה של התשלומים הנדרשים, מה שהופך את העתירה לפסולה במובן מסוים. תוצאה זו חוסכת לבכר תשלומים נוספים בקנסות עקב עיכוב בתשלומים הקודמים.

נוסף על כך, המשיך בית המשפט לבדוק האם הליכי הגבייה המתקיימים פוגעים בזכויותיו של העותר באופן לא מידתי, וקבע שאין מניעה להישאר במסלול התשלומים שהוצע.

סיפורו של יוסף בכר מציג את המורכבות של ההתמודדות המשפטית עם חובות הכרוכים בעבירות פליליות, וכן מצית את השיח על האופן שבו ניתן להשתמש בפריסת חובות ואגרות לשיקום אישי ולקידום אפשרויות תשלום לרבים המתקשים לעמוד בהליכים פיננסיים כבדים.