בסיפור המורכב של בג"ץ 9261/16: נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים

במוקד המחלוקת עומד אישה, המכונה "פלונית", שנמצאת במאבק משפטי כנגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים. לצדה עומדת עמותת "מבוי סתום", שמטרתה הינה לסייע לנשים במצבים דומים. בצד השני של המאבק נמצא בית הדין הרבני הגדול עצמו, והנשיא העומד בראשו.

החלטת בית המשפט שהובילה למחלוקת זו עוסקת בסמכות של בית הדין הרבני לדון בערעור שהוגש על ידי אדם שלכאורה לא היה צד ישיר להליך המקורי שהתנהל בבית הדין הרבני האזורי. הפלונית ועמותת מבוי סתום שותפות לחוסר שביעות רצונן ומבקשות ביטול החלטה זו לבית המשפט העליון תחת השגחת שופטי בג"ץ. השופטים המעורבים בתיק הם המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, יחד עם השופטים ח' מלצר וי' דנציגר.

במהלך הדיונים בבית המשפט, נדונו מספר בקשות, כולל בקשה להפקת הוצאות, בקשה לפסיקת הוצאות, ובקשה להבהרה, כל זאת במסגרת בירור עקרוני על סמכויות בתי הדין הרבניים והערכאות המשפטיות השונות.

הגנה ותגובה

ההליך החל בצו על תנאי וצו ביניים שנועד למנוע קיום הליכים בערעור בבית הדין הרבני הגדול עד להכרעה בעתירת בג"ץ. הייעוץ המשפטי שניתן לכל צד היה קריטי כאן. עורכת הדין בתיה כהנא דרור, יחד עם צוות עורכי דין, תמכו בעותרות ודאגו לייצוגן בבית המשפט. מנגד, המשיבים יצגו על ידי עורכי הדין רפאל שטוב ורפי רכס שהציגו את עמדותיהם בבית המשפט.

המשנה לנשיאה רובינשטיין הבהיר בהחלטה מיום 15 בינואר 2017 כי המניעות נוגעת בעיקר לנשיא בית הדין הרבני הגדול והשאיר לנשיא את הסמכות להכריע בכך. החלטה זו הדגישה את מורכבות השאלות שעמדו בפני השופטים, כאשר ניסו לשמור על האיזון delicate בין ריבונות בתי הדין הדתיים, הזכאויות האינדיבידואליות של הנשים והעקרונות הדמוקרטיים.

לבסוף, על אף הלחצים השונים, הוחלט לא להטיל הוצאות על אף צד, מתוך הבנה כי המקרה מורכב במיוחד למידותיהם של כל המעורבים.

השפעת הפסיקה והערות נוספות

מקרה זה מעלה שאלות עקרוניות על זכויות אדם, סמכות בתי הדין הדתיים והיחסים בין מערכות המשפט בישראל. הוא מדגיש את הקונפליקט שעלול להיווצר בין החוק האזרחי לזכויות הפרט מול סמכויות מוסדות דתיים. המאבק גם מעיד על המתח הקיים בין הרצון לשמור על זכויות פעולה וחופש הפרט לבין הדת ומוסדותיה, הממלאים חלק קריטי בזהות התרבותית והחברתית בישראל.

סיפור זה ממשיך לחדש ולהשפיע על השיח הציבורי בארץ בנושאים כגון זכויות נשים, חשיבות זכויות המיעוטים, ואופן קבלת ההחלטות המשפיעות על החיים האישיים של אזרחים בישראל.