תקציר בג"ץ 917/14: מילועוף אינטגרציית פטם ואח' נ' מנהל השירותים הווטרינריים

בתיק משפטי חשוב זה בבית המשפט העליון, שתי חברות גדולות מתחום השיווק החקלאי - "מילועוף אינטגרציית פטם" ו"עוף עוז שיווק בע"מ", עתרו כנגד שורת גופים ממשלתיים. בין המשיבים: מנהל השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, שר החקלאות, שרת הבריאות, שר האוצר, שר הכלכלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכן גופים נוספים המעורבים בתחום הפיקוח על הלול בישראל.

העתירה נגעה לחובה לבצע "בדיקות משנה" למוצרי עוף שיוצרו במשחטות מיועדות לייצוא והבקשה כי יינתן פטור לחברות מביצוע בדיקות אלו. החברות טוענות כי הבדיקות המוטלות עליהן אינן מוצדקות והן רוצות שהממשלה תשקול מחדש את כל הנושא וידאג לתקן את החוקים הרלוונטיים בתחום זה. אני מאמינות שהנושא ישולב במסגרת חוק הגנה על בריאות הציבור.

במהלך ההליך התגלגל הדיון לבית המשפט העליון על ידי מספר שופטים שונים ואורכו השתרע על פני כמה שנים, מ-2014 ועד 2016. במהלך דיונים אלו, הוגשו בקשות להארכות זמן להגשת תגובות, וכן משיבים והעותרות נדרשו להגיש הבהרות והודעות מעדכנות.

בחודש יולי 2014 פנו העותרות בבקשה לצירוף עיריית אשדוד לעתירה כמשיבה. העותרות ביקשו צו ביניים המכוון נגד העירייה כדי למנוע ממנה לגבות אגרות בגין בדיקות משנה לעופות. אולם, מאחר ולא הוכח שהעירייה פעלה בנפרד לגבות את האגרות, בית המשפט קבע כי אין צורך לצרפה כצד ישיר לעתירה.

דיונים נוספים שנערכו במהלך 2015 התמקדו בהבהרות שעל המשיבים והעותרות להגיש לבית המשפט. בין היתר, הובהר במהלך ההליכים כי הסוגיה נמצאת בהליכי חקיקה בכנסת, ולכן נקבעו מועדים חדשים להגשת תגובות ועדכונים. המשיבים גם נדרשו להציג חקיקה רלוונטית שתטפל בסוגיה זו ברורה.

פסק הדין הסופי ניתן בשנת 2016 ובה נקבע כי הנושא סודר במסגרת חוק ההגנה על בריאות הציבור, שהתקבל בכנסת. באותה שנת 2016, לאחר שהבעיה נפתרה בחוק החדש, הבקשה לפסיקת הוצאות נפסקה לטובת העותרות בסכום של 7,000 ש"ח מתוך הבנה שהצדדים סיפקו תרומה להסדרת הסוגיה ושהעתירה אכן סייעה להוביל לשינוי חקיקתי מהותי.

• מילועוף אינטגרציית פטם ועוף עוז עתרו למען הצבת הנחיות ברורות ופטור מבדיקות.
• המשיב המרכזי, מנהל השירותים הווטרינריים, התנגד לפטור והפנה את הנושא להליכי חקיקה.
• דיונים התקיימו בין השנים 2014-2016 עם דגש על הסדר חקיקתי לשם פתרון הבעיה.
• בסיומו של התהליך הצליחו הצדדים להביא לשינוי חקיקה משמעותי בתחום.

תיק זה מדגים את חשיבותם של הליכים משפטיים בעיצוב מדיניות ציבורית וחקיקה, ומציג כיצד בג"ץ משמש כפלטפורמה לתקשורת בין האזרחים לרשויות השונות, תוך סיוע בקידום שינוי חוקתי כשצריך.