סיפור המחלוקות בין מילועוף אינטגרציית פטם והמדינה

מילועוף אינטגרציית פטם, אגודה שיתופית חקלאית בע״מ, יחד עם חברה נוספת בשם עוף עוז שיווק בע"מ, פנו לבג"ץ בטענה נגד מספר גופים ממשלתיים, בהם מנהל השירותים הווטרינריים, שר החקלאות, שרת הבריאות, ושר האוצר. הנושא המרכזי בעתירה היה בקשתם לקבל פטור מבדיקות נוספות למוצרי עוף שיוצרו במשחטות המיועדות לייצוא, באופן זמני עד אשר יוסדר הנושא במסגרת חקיקה רשמית.

העתירה החלה בשנת 2014 כאשר מילועוף ועוף עוז טענו שיישום הבדיקות גורם נזק לתעשייה שלהם מהבחינה הכספית והאדמיניסטרטיבית, כאשר במקביל נטען שזהו גם אינטרס ציבורי לקדם את הסוגיה. הם ביקשו מבית המשפט לקבוע פטור זמני מהבדיקות עד להסדרה חקיקתית.

במהלך הדיונים, המשיבים מטעם המדינה טענו כי סוגיית הפטור אינה יכולה להיות מוסדרת בהחלטה מנהלית אלא שהיא דורשת חקיקה ראשית ולכן אינם יכולים לאשר את הדרישה באופן מיידי. המדינה הדגישה שהיא פועלת להסדרת הנושא ולהשלמת חקיקה שתפתור את העניין.

• ביולי 2014, העותרות ביקשו לצרף את עיריית אשדוד כצד לעתירה בטענה שפעולותיה מגבילות את ייצוא העופות.
• בהמשך, בקשת העותרות נדחתה ועיריית אשדוד הוסרה מהתיק בהעדר הצורך לכאורה להכלילה מעיקר העניין.
• ביולי 2016, בסופו של ההליך המשפטי, בג"ץ הסכים למחוק את העתירה כשהמדינה הכריזשה חקיקה חדשה מתקדמת המטפלת בנושא הבדיקות.

לאורך ההליך, בית המשפט עמד בציפייה להסדרת החקיקה אך הבהיר כי העתירה יכולה להיסגר באופן שהוביל לכך שההוצאות הכרוכות בהליך חלות על המדינה. על המשיבים מהמדינה הוטלה לשאת בהוצאות משפט על סך 7,000 ש"ח לטובת העותרות, כשבסוף ההליך נקבע שגם המדינה וגם העותרות צריכים להכיר בהוצאות כפשרה כדי לאפשר ליישם את החקיקה הסופית.

סיפור המקרה ממחיש את האתגרים במאבק של גורמים פרטיים אל מול חובות רגולציה ואתרים רבים שהתארכו בלוחות זמנים ארוכים עד לפתרונות השגת ההסדר הכולל. גם אם התקבלה התוצאה המיוחלת בסוף ההליך, ההליך המשפטי הציג את המשך העבודה המשותפת הנדרשת מהמדינה ומהחברות כדי לדאוג לאינטרסים של שני הצדדים. דוגמא זו מראה איך מתחילים וכיצד ניתן לסיים דיון כאשר עניין מרכזי מוסדר ברמה גבוהה יותר של חקיקה.