תיק בג"ץ 91/15: פלוני נגד מתאם פעולות הממשלה בשטחים - תקציר המשפט

בתיק בג"ץ 91/15, העותר, ששמו אינו נחשף מסיבות של פרטיות וביטחון, פנה לבג"ץ בדרישה לקבלת היתרי כניסה ושהייה בישראל. לטענתו, הוא מאוים בשטחי הרשות הפלסטינית, ולכן הוא זקוק להגנה זמנית בישראל עד שתוסר הסכנה לחייו.

העותר יוצג על ידי עורך הדין רונן כהן, והמשיב, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, יוצג על ידי עו"ד עומרי אפשטיין. המשפט התנהל בבית המשפט העליון לפני הרכב שופטים שכלל את השופט ח' מלצר, השופט י' דנציגר, והשופט נ' סולברג.

העתירה כללה שני חלקים מרכזיים: החלק הראשון ביקש מתן הקלות והיתרי שהייה לעותרים עד שיוברר כי הסכנה לחייהם אינה קיימת עוד. החלק השני ביקש לקבוע מנגנון מובנה שיאפשר הגשת בקשות דחופות למעמד מאוים באמצעות עורכי דין, מבלי להצריך הגעה פיזית לרשויות המוסמכות.

התפתחויות והחלטות במהלך המשפט

• ב-6 בינואר 2015 השופט ח' מלצר הורה למשיב להגיש תגובה מקדמית בתוך 45 ימים והורה על איסור הרחקת העותר מישראל עד להחלטה נוספת.
• ב-22 במרץ 2015 השופט מלצר ציין שחלק מהעתירה בנוגע להיתרי שהייה מוקדם מדי, מאחר שהוועדה טרם נתנה החלטה בעניין.
• ב-16 ביוני 2015, לאחר דיון מעמיק שכלל מידע חסוי, בית המשפט דחה את שתי העתירות. נקבע כי הוועדה כבר בחנה את הנתונים ולדידה אין בסיס למסקנה שהעותרים מאוימים או מצויים בסיכון ממשי בשטחי הרשות הפלסטינית.

השופטים קבעו כי המנגנון הקיים בנוגע לטיפול במוּר שהם כבר מאוים, כולל אפשרות למבקשים להגיע לדיון גם ללא יציאה מאזור המגורים ישירות, ואם ישנן נסיבות המצריכות גישה מיוחדת.

תוצאות והשלכות

בית המשפט העליון החליט שאין צורך לשנות את ההסדרים הקיימים ונתן דגש לכך שהארכת השהות הבלתי חוקית אינה מתיישבת עם החוק. אלו הביאו לדחיית העתירות על כל חלקיהן, תוך ביטול הצווים הארעיים שמנעו את הרחקת העותרים מישראל.

בפועל, החלטת בית המשפט אף מבהירה כיצד מערכת המוגדרות הישראלית מטפלת בהגנה על מי שמוגדרים כמאוימים, עם דגש על הליך חקירה יסודי ובדיקה מקצועית של הסיכונים והצרכים.

ההחלטה מדגישה את החשיבות של מנגנוני האזורים וגורמי משפט המאפשרים ביקורת ושקיפות בהליכי הגנת הפרט והסדרי שהות לתקופות מוגבלות, במצבים שבהם נטענת סכנה לחיי העותרים בשטחי יהודה ושומרון.