סיפורם המסובך של משפחה והליכי משפט בנוגע למשמורת בירושלים

בג"ץ 906/14 מתאר את הסוגיות המשפטיות המורכבות שבהן נתקלים בני משפחה שהתפרקה בירושלים. בני הזוג, אשר התחתנו ב-2002 והביאו לעולם שלושה ילדים קטינים, החליטו להפרד ב-2012. מאז, נכנסו להליכים משפטיים שונים בנוגע לגירושין, משמורת הילדים וחלוקת הרכוש. זהו יומן האירועים המשפטיים והמשפחתיים כפי שמשתקף בהחלטות בית המשפט העליון.

הפרידה והסכסוך על המשמורת

לאחר הפרידה ב-2012, הוצא צו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אשר העניק הגנה לאם ולילדים, והורה על כך שהאם והילדים ישובו להתגורר בבית המשותף, בעוד האב לא יותר להיכנס לדירה. הדברים הללו נקבעו לאור מצבו הנפשי של האב, לפי קביעת בית המשפט, שהובילו להפרדת הילדים ולמניעת קשר תקין בינם לבין האם.

ההליכים המשפטיים והקשיים שבהם

בהליכים המשפטיים שנפתחו לאחר הפרידה, התנהל ויכוח על הסמכות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, כאשר כל צד לפירוד העדיף פורום משפטי אחר. בעוד בית המשפט לענייני משפחה דן בסוגיות המשמורת והגירושין, הוגשה תביעה גם בבית הדין הרבני אשר הוקפאה עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה.

נוסף על כך, הסבים של הילדים הגישו אף הם תביעה כנגד האם בנוגע להסדרי הראייה הקשורים בילדים, דבר שהוסיף למורכבות המצב המשפטי.

העתירה לבג"ץ והטענות שהועלו

האב עתר לבג"ץ בטענה שוועדת התסקירים, שנקבעה לדון בעניינו, כוללת בוועדה שבע נשים, דבר אשר לדעתו יוצר חוסר ייצוג הולם לגברים ומוביל לאפליה בלתי חוקתית. עוד נמסר שהוועדה אמורה לבחון את השפעת מצבו הנפשי של האב על הילדים וכן את ההליכים המשפטיים הפתוחים בין בני הזוג.

בעתירות שונות לבג"ץ, נבחנה האפשרות לדחות את כינוס הוועדה, תוך שבית המשפט נדרש להחלטות בסיסיות נוספות הקשורות לבקשות ביניים שהוגשו בהליך.

החלטות והכרעות בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון לא קיבל את העתירה של האב לגבי הוועדה, וציין שמספר הנשים בוועדה אינו מהווה אפליה, ובכך אין לפסול את כינוס הוועדה מסיבה זו. בנוסף, בית המשפט העליון דחה את הבקשה להקפאת המלצות ועדה קודמת מאחר ואין זה בסמכותו להתערב עוד בערכאות ביניים של בית המשפט למשפחה.

במהלך ההליכים, בית המשפט נדרש לשמור על פרטיותם של הילדים והערך על שמירת זהותם חסויה כחלק מההגנה על זכויותיהם.

השלכות והוצאות כספיות

בסופו של הליך, בג"ץ דחה את העתירה וחייב את האב בהוצאות משפט של 5,000 ש"ח לאם ו-2,000 ש"ח לעיריית ירושלים ולמשרד הרווחה כל אחד. בית המשפט הדגיש בהמלצתו שעל האב לפעול בצורה מתונה ולהימנע משימוש לרעה בכלים משפטיים בעתיד, תוך שהוא מציין את הקושי הרגשי שאליו נקלעו המשפחה והילדים בעקבות המחלוקת.

מסקנות והמלצות להמשך

• בסיכומו של דבר, המקרה מדגיש את הצורך בהתנהלות שקולה וזהירה בהליכי גירושין, בייחוד במקרים שבהם מעורבים ילדים קטינים.
• חשיבות הייצוג המגדרי בוועדות ובמועדות לבחינה, במיוחד כאשר מדובר בנושאים משפחתיים.
• הבנה והכרה בכוחות הנפשיים שמעורבים בסיטואציות משפטיות אלו והצורך להפריד בין התהליך המשפטי לבין החוויה האישית האישית שנחווים על ידי הצדדים.