תקציר ההליכים בבג"ץ 868/14 - חרבי אברהים מוסטפא ואח' נ' פרקליט המדינה ואח'

העתירה בבג"ץ 868/14 עוסקת במחלוקת משפטית מורכבת סביב הקמת חמישה מבנים יישוביים על אדמות שבבעלות פרטית ביישוב בית אל. העותרים, הכוללים תושבים מקומיים וארגון "יש דין" למען זכויות אדם, דרשו מבית המשפט להורות על פתיחת תיקי חקירה והגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בהקמת המבנים. הם טענו כי הבנייה נעשתה בניגוד לחוק תוך פלישה לאדמותיהם הפרטיות. המשיבים בתיק כוללים את פרקליט המדינה והחברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל.

הסוגיה המרכזית בעתירה נגעה לשאלה האם יש מקום להאשמת המשיבים בעבירות של הסגת גבול ובנייה בלתי חוקית. העותרים ביקשו שבית המשפט יורה על הגשת כתבי אישום וביצוע פעולות נוספות בתחום החוק והסדר כנגד המעורבים.

ב-17 בדצמבר 2014 התקיימה ישיבה עם שלושת השופטים: הנשיאה מ' נאור, השופט ס' ג'ובראן והשופטת א' חיות, שבחנה את טיעוני הצדדים. פרקליט העותרים, עו"ד מיכאל ספרד, הציג את הטיעונים המרכזיים והעלה דרישות נוספות לפעולה מצד בית המשפט. מנגד, פרקליטי המשיבים הדגישו את הצורך להגן על זכויותיהם וטענו שהמבנים המדוברים כבר נהרסו.

במהלך הדיון התברר כי הקמת המבנים המוזכרים בעותירה כבר הסתיימה וכי הם נהרסו על כל פנים בעקבות החלטה שהתקבלה טרם הגשת העתירה הנוכחית. עובדה זו הפכה לחלק מהדיון, כשהעותרים הדגישו את הצורך בצעדים משפטיים להבטחת הציות לחוק בעתיד. מנגד, המשיבים ניסו להוכיח כי אין כרגע בניה בלתי חוקית פעילה באותם שטחים.

בית המשפט התבקש להחליט האם להוציא צו על תנאי שיורה למשיבים להסביר מדוע לא יפנו לפתיחת חקירה פלילית וכתבי אישום כנגד הבעלים והשוכרים המעורבים בבנייה הבלתי חוקית. בסופו של דבר, בהתחשב בכך שהבנייה כבר נהרסה ולא קיימת בניה פעילה נוספת, הגיע השופטים למסקנה שאין צורך בהוצאת צו נוסף.

• החלטות קודמות בתיק כללו בקשות לעיון בתיק מצד עו"ד הילה דהן טובי והעותר, מיכאל ספרד, דיונים בנוגע להארכת מועדים ולוחות זמנים לתגובות הצדדים.
• הדיונים הראשוניים החלו כבר בשנת 2014 עם מספר מועדים חשובים במהלך הדרך שבהם נדונו בקשות הארכת מועד והעתקת תגובות מצד המשיבים והעותרים.
• התרחישים במרכז העתירה התמקדו באירועים במאחז הלא מוכר על גבעת האולפנה, אולם בסופו של דבר, העותרים לא הצליחו להוכיח שישנה פעילות בנייה בלתי חוקית מתמשכת ברגע הגשת העתירה, ובכך צומצם היכולת לבקש צעדים משפטיים נוספים.

פסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק הדגישה את החשיבות בהקפדה על חוקי הבנייה והצורך בשמירה על זכויות הקניין של תושבי המקרקעין. עם זאת, הוא נמנע מלנקוט בפעולות משפטיות יתרות מאחר והאירועים המרכזיים כמו הקמת המבנים עצמם כבר הסתיימו והמבנים נהרסו.

הפרשה סיימה על ידי הדגשה של הפעולות הנדרשות לשמירה על קניין וזכויות תושבים בעידן של מתחים גוברים על הפרות חוק ובניה בשטחים שבמחלוקת.