סיכום מקרה בג"ץ 8567/15 - שפיק חלבי ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

העתירה בבג"ץ 8567/15 הוגשה על ידי שפיק חלבי, אדם שנפגע מהחלטת מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית להרוס מבנה שבו גר בנו, מוהנד חלבי. יחד עם שפיק, הצטרף גם המוקד להגנת הפרט, ורצו לערער על צו ההריסה אשר ניתן לבית בכפר סורדא על ידי מפקד כוחות צה"ל.

העתירה התמקדה בכך שמוהנד, הצעיר מגוריהם, נקשר בפעולה פלילית בירושלים שבה דקר למוות שני אנשים - הרב נחמיה לביא והחייל אהרן בנט, וגם פצע את החיילת ברחה ובנה. במעשה זה נורה מוהנד למוות על ידי כוחות הביטחון במקום.

המשטרה פרסמה את כוונתה להרוס את הבית בחודש אוקטובר 2015. המשפחה והעותרים טענו נגד חוקיות הפעולה וסמכות צה"ל להשתמש בתקנות ההגנה מ-1945 לביצוע פעולות אלה.

במסגרת הדיונים בבג"ץ, שנערכו במהלך דצמבר 2015, הונפק צו ארעי למניעת ההריסה עד לשמיעת העתירה. ב-21 בדצמבר נערך דיון בראשות מספר שופטים, כולל המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, השופט צ' זילברטל והשופטת ד' ברק-ארז.

העותרים טענו שאין להעניש את משפחת מוהנד בעקבות מעשיו, דבר הנתפס בעיניהם כהפרת זכויות בסיסיות, כפי שניתן לראות בעמדותיהם שהוגשו לבית המשפט.

בפסק הדין תוארה הסיבה למתן הצו, לנוכח הפעולה הרצחנית שביצע מוהנד, והצהרת המשיב על כוונתו להרוס את הבית בהתאם לסמכויות המוקנות לו בתקנות ההגנה ומכוח הדין הקיים בעת המדוברת.

במקרים נפרדים, נידונה גם בקשה לפתוח עיון ציבורי במסמכי התיק. אחת הבקשות נדונה על ידי הרשם גלעד לובינסקי, אשר אישר עיון במסמכים אך לא בנספחים או בחוות הדעת הפתולוגית שקשורה לתיקים פליליים נוספים המתקיימים בדלתיים סגורות.

בדיון נוסף, הוחלט על עיון חלקי כדי לא לפגוע בפרטיות מעורבים נוספים. יש לציין כי מדובר בתיק מורכב אשר כלל מספר תיקים משולבים בשל מורכבותו המשפטית, ואשר נמשך לדיונים גם בשנים הבאות.

סיכום המקרה הוא דוגמא לתהליכי משפט מורכבים הכוללים עניינים של משפחה, בטחון המדינה, וכבוד לפרטיות על רקע מצב ביטחוני מתמשך באזורי הקונפליקט. המקרים הללו מדגישים את החשיבות שבאיזון בין זכויות הפרט לבין צורכי הביטחון הלאומי.

המסקנה הסופית כפי שהובעה בפסק הדין היא לדחות את העתירות מבחינה חוקית, תוך הכרה בקושי המוסרי שבענישה קולקטיבית במצבים כאלה. הפסק מציין גם את חשיבות ההסתכלות לחוד על כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הייחודיות.

הפסקה למשרה ניתנה ב-28 בדצמבר 2015, בפסק דין של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, בתיאום עם שאר השופטים הנמנה במותב.