בקשה לביטול תיקון חוק למניעת הסתננות

הדיון בנושא שעלה בבג"ץ 8425/13, שהוגש על ידי קבוצת עותרים שכללה ארגונים לזכויות אדם ופליטים כמו זרי גבריסלאסי, טדרוס הבטהמרים וארגון המוקד לפליטים ומהגרים, עסק בעיקרו בבקשה לבטל תיקון לחוק למניעת הסתננות. החוק המדובר נועד להסדיר את תקופת המעצר של מסתננים בלתי חוקיים בישראל, והעניק למדינה אפשרות להחזיקם במרכזי שהייה ייעודיים.

המשיבים שכללו את הכנסת ושרי הפנים והביטחון, נטען כי התיקון מאפשר שמירתם של מסתננים למשך שנה אחת במרכזי שהייה המיוחדים, לפחות באופן זמני עד להסדרת מעמדם החוקי או גירושם.

• זרי גבריסלאסי וטדרוס הבטהמרים, יחד עם מספר ארגונים לזכויות האדם, עתרו נגד הכנסת והשרים בטענה שהחוק מפר את זכויות האדם של המסתננים ומהווה עונש ללא משפט.
• העותרים ביקשו לבטל את התיקון החדש שבחוק בטענה כי הוא אינו מתיישב עם החלטת בג"ץ הקודמת בבג"ץ 7146/12 שהורה על ביטול סעיף דומה אשר אפשר החזקת מסתננים במעצר לשלוש שנים.
• העותרים טענו כי הקמת מרכזי השהייה תוך החזקה למשך שנה, גם בתנאי שחרור יחסיים במהלך היום, ממשיכים לפגוע בכבוד האדם של המסתננים.

במהלך הדיונים, בית המשפט העליון דן בבקשות למתן צווי ביניים ובקשות להבאת העותרים לדין במטרה לאפשר סיוע לעותרים ולהבטיח תרגום מתאים במהלך הדיונים. הושם דגש על הצורך בבחינת החוקתיות של התיקון הנוכחי לחוק והחשיבות במנהל תקין והוגן כלפי המסתננים.

בימ"ש העליון ציין כי העותרים מעוררים שאלות רציניות לגבי תוקפם החוקי של התיקונים לחוק, שאולי אינם עומדים ברף שהוצב בהחלטה קודמת שם הורה על ביטול האפשרות להחזקת בני אדם בתנאים דומים ללא משפט לפרקי זמן ארוכים.

כהמשך להחלטות קודמות בנושא, קבע השופט נ' הנדל על הצורך בבחינה מעמיקה של התיקונים המסוימים לחוק ההסתננות, בעוד הצדדים הנוגעים בדבר הביעו עמדותיהם השונות.

במגוון הדיונים שנשמעו במסגרת התיק הוגשו בקשות שונות, בהן בקשה לתשובה מהירה מצד המשיבים ובקשה של עמותות וארגוני זכויות להצטרף כידיד בית המשפט לדיון. אף על פי שבית המשפט נדרש להביא בחשבון את פסקי הדין הקודמים והחלטות הקודמות שניתנו בנושא, האתגר המרכזי היה להחליט אם החזקת מסתננים במרכזי שהייה מהווה פגיעה בזכויות האדם השונות שלהם.

לסיכום, הפסיקה בבג"ץ 8425/13 הדגישה את הצורך בבדיקה משפטית מקיפה של הכוונות והמטרות של התיקונים שנעשו בחוק, והפניה לחוקה ולזכויות האדם שביסודה. התיקונים דורשים בחינה מעבר לשלם את העקרונות החוקתיים וההגנה על זכותו של כל אדם לחופש ולכבוד ללא קשר למעמדו האזרחי.