סיפור המקרה: שחרור סטודנטים מעזה ללימודים בחו"ל

העתירה שהוגשה לבג"ץ, מספר 8325/17, כללה שמונה עותרים, ביניהם שבעה סטודנטים ועובדי עמותת גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע. העותרים ביקשו לקבל היתרי יציאה מרצועת עזה כדי לנסוע ללימודים גבוהים בקטאר ובסין. העניין הועבר לבית המשפט העליון לאחר ניסיונות בלתי מוצלחים להשגת אישור יציאה מרצועת עזה.

העותרים קיבלו הודעה בתחילת אוגוסט 2017 כי התקבלו ללימודים שונים במדינות זרות והחלו בתהליך בקשת היתר היציאה. אולם, משהתקבלו תשובות שליליות מכיוון הרשויות, עמדה לפניהם האופציה לערער לבית המשפט בבקשה שיפעל לזירוז תהליך האישור.

העתירה הוגשה על ידי עמותת גישה ב-26 באוקטובר 2017 בטענה כי המדינה מעכבת באופן לא מוצדק יציאת הסטודנטים ששהו בעזה ורצו לטוס לקטאר ולסין דרך ירדן והגדה המערבית. הדיון בעתירה היה אמור להתקיים מהר ככל האפשר, ובחלק מהמסכמים אף דובר על הצורך לקיים את הדיון עוד לפני סוף חודש אוקטובר.

בסופו של דבר, ובטרם הועמד מועד הדיון, הודיעו הרשויות ב-1 בנובמבר 2017 כי אישרו את כל הבקשות להיתרי היציאה של העותרים. בכך, הדיון הצפוי בוטל והעתירה נמחקה בהתאם להסכמות הצדדים.

• המשיבים לעתירה כללו את שר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה.
• העותרים יוצגו על ידי עו"ד מוריה פרידמן שריר.
• ההחלטה לכלול גם החזרת האגרה ששולמה לצורך העתירה בניכוי הסכום הקבוע בהתאם לתקנות.

השופטים בתיק, י' דנציגר, מ' מזוז, וג' קרא, ציינו כי בשל הסכמת הצדדים, נמחקת העתירה. כמו כן, ציינו כי יש להכיר במאמץ ובזמן שהקדישו העותרים לטיפול בעניינם, והוחלט על הענקת פיצוי כספי בגובה 1,500 ש"ח לעותרים להחזר הוצאות.

ההכרה בזכות לנוע והשלכותיה על תלמידים וסטודנטים עמדו במרכז המחלוקת. מקבלי ההחלטות הדגישו את זכויות העותרים תוך כדי הבנה שהשפעתה של הזכות לחופש התנועה משמעותית במיוחד בתחומי החינוך וההכשרה המקצועית.

לסיכום, המקרה מדגיש את חשיבות הזכות הבסיסית לנוע וללמוד ועמידתו של בית המשפט העליון על זכות זו שבהקשר רלוונטי זה ניכר שנעשה מאמץ להסדיר את העניין בצורה המהירה ביותר על ידי כל המעורבים.