סיפור המקרה של בג"ץ 8325/17 - מהזכות לנוע ועד למחיקת העתירה

בשנת 2017, מספר עותרים, וביניהם נור וליד מוחמד מוראד, צאברין טלעת חסן קיסי, ועמותת גישה אשר פועלת לשמירה על הזכות לנוע, הגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד שר הבטחון וגופים ממשלתיים נוספים. העתירה ביקשה לאפשר לעותרים יציאה מרצועת עזה לצורכי לימודים בינלאומיים.

העותרים, שמספרם הכולל עומד על שמונה, הינם צעירים שהתקבלו ללימודים במוסדות גבוהים בקטאר ובסין במהלך אוגוסט 2017. עמותת גישה הגישה בשמם בקשות למשיבים לפעול לאפשרית מעברם דרך ירדן, הגדה המערבית וגשר אלנבי.

בתחילת אוקטובר 2017, פנתה עמותת גישה בשתי פניות למשיבים - האחת ב-8 באוקטובר עבור רוב העותרים והשניה ב-18 באוקטובר עבור שתי העותרות הראשונות. המטרה הייתה להסדיר את המעבר בזמן כדי לא לפספס את תחילת שנת הלימודים.

• הדיון המקורי נקבע ל-2 בנובמבר 2017, לאחר שהעתירה הוגשה בדיוק ב-26 באוקטובר 2017.
• עמותת גישה והעותרים פעלו בלחץ זמנים כדי להבטיח שיציאתם תתבצע לפני המועד האחרון בתחילת נובמבר.

נסיבות העניין היו מורכבות, כיוון שהיציאה מרצועת עזה ליעדים זרים מצריכה תיאום עם כמה גופים ביטחוניים וממשלתיים. ביום 1 בנובמבר 2017, התקבל אישור הבקשות למעבר של כל העותרים, והם הצליחו לעבור ליעדם בזמן.

עקב הצלחת הפעולה והסכמת המשיבים לבקשה, הסכימו כל הצדדים על מחיקת העתירה. עם זאת, נותרה סוגיית הוצאות המשפט שהעותרים ביקשו לקבל.

בנובמבר 2017 הכריע השופט דנציגר כי למרות הצלחת הפעולה ונוכח הסכמת המשיבים, המשיבים יחויבו לשלם לעותרים הוצאות משפטיות בסך כולל של 1,500 ש"ח. פסיקת ההוצאות ניתנה על אף המחיקה, מתוך הכרה במורכבות והמאמץ שהשקיעו העותרים והעמותה במילוי הבקשה.

פסק הדין ניתן תוך שבועות ספורים, ומדגים את האתגרים המשפטיים והפרוצדורליים שבהם נתקלים תושבי רצועת עזה בעת ניסיונם לעבור לשאר העולם לצורכי לימודים ותעסוקה.

לבסוף, במסגרת ההליך ניתנה גם החלטה להחזרת האגרה ששולמה בניכוי הסכום הקובע בתקנות, החלטה של הרשם גלעד לובינסקי זיו.

מקרה זה מספק תובנות על תפקידה החשוב של מערכת המשפט בהבטחת זכויות הפרט, במיוחד בזכויות התנועה והנגישות להשכלה, תוך התמודדות עם אתגרים פוליטיים ובטיחוניים מורכבים.