תקציר תיק בג"ץ 8315/19 – משפחת אלרנתיסי נגד הרשויות הישראליות

בתיק זה, משפחת אלרנתיסי עתרה לבית המשפט העליון בבקשה למתן צו על תנאי כנגד הרשויות הישראליות, על מנת לאפשר לאחד מבני המשפחה, צאלח אלרנתיסי, לנהוג בישראל על רקע נסיבות הומניטריות מיוחדות.

צאלח ואשתו, סובחיה, נישאו בשנת 1998 והגישו בשנת 2001 בקשה לאיחוד משפחות, שקיבלה אישור ושנתיים לאחר מכן המשפחה החלה גרים בטייבה. במשפחה שש נפשות: צאלח, אשתו וארבעת ילדיהם.

העניין הגיע למסדרונות המשפט בעקבות מצב רפואי חמור אצל סובחיה, אשר התגלה בה כחולה בסרטן השד. בשל מצבה, והיא נדרשת לעבור טיפולים רפואיים דחופים ומבוקשת עזרה בנהיגה לשם כך, פנה צאלח לקבלת היתר נהיגה בישראל. יתר על כן, צאלח טען שהמערכת הקיימת מטילה קשיי יתר על מי שלא שהה בישראל מעל לשלוש שנים ברצף, מה שיוצר מצב בעייתי לאור הנסיבות המשפחתיות החריגות.

• צאלח והמשפחה טוענים כי הם זכאים להיתר נהיגה על רקע הנסיבות ההומניטריות המיוחדות שלהם.
• הרשויות טוענות שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים הרגילים לכך שהלחוץ לבצע בקשות כזו.
• המשפחה מציעה שהקצה שמיועד לכך יוגמש כדי לתת מענה במקרה החריג הזה.

התקנה הגורסת כי יש למנוע מרבים מהתושבים את האפשרות לנהיגת רכב בתוך ישראל מבלי שהותפת מעל שלוש שנים, ראויה לבחינה מחודשת כאשר המקרים הנסיבתיים הללו מסרבים להיקלט בנוסח היבש של החוק. במקרים מסויימים כגון זה, יש לאפשר חריגה שתתיר את היכולת לסייע לחולה נזקקת.

בפסק הדין, שניתן על ידי השופט נעם סולברג, נמחקה העתירה ללא צו להוצאות, והוחלט על החזר אגרה לפי תקנות. השופט ציין שהמשיבים עתידים לשקול את בקשתם בעת הצגת שינוי נסיבתי מהותי שיתכן ויחול בשנים הקרובות.

לאור המקרה, משפחת אלרנתיסי תצטרך להישאר בדרכה להגיע לפתרונות יצירתיים בהינתן מגבלות הקיימות על חייהם. המצב סבוך עבור משפחות הדומות במצבן, והפסיקה משקפת את המציאות המורכבת שבה העולם המשפטי צריך להסתפק בפרשנות גמישה כדי להתמודד עם המצבים הייחודיים הללו.

בית המשפט הדגיש את החשיבות במתן פתרונות יצירתיים תוך שמירה על חוקים וחוקי המחוקקים, ובאותה עת, הצורך להענות לחריגות בצורה שתאפשר תמיכה בפרטים שזקוקים לכך בשל סיבות הומניטריות.