תקציר תיק בג"ץ 8192/14 - ח"כ מיקי רוזנטל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בתיק זה, ח"כ מיקי רוזנטל עתר לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, בשל סוגיית קיום הליך "בדיקה מקדימה" לגבי אישי ציבור לפני פתיחת חקירה פלילית.

לאורך הדיונים, נדונה השאלה אם הבדיקה המקדימה, שהיא תהליך שנעשה טרם פתיחת חקירה פלילית ולאור טענות שהועלו בפרשיות מסוימות, מוגדרת ופועליה ברורים. ח"כ רוזנטל ביקש ליצור הנחיה שתקבע מתי ואיך תתבצע בדיקה כזו, במיוחד בתיקים הנוגעים לאישי ציבור, מתוך דאגה לשקיפות ולשוויוניות.

במהלך הדיון סביבה עתרת, ניתנו כמה החלטות בזמנים שונים:

• בדיון אחד שנערך בבית המשפט העליון, הוחלט על הצורך לשקול הנחיה ברורה מאת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לבדיקה המקדימה, על מנת שתהיה שקופה וברורה לציבור.
• בעקבות זאת, במשרד המשפטים גובשה הנחיה מסודרת שנועדה להסדיר את הפעולות ואת התהליך הנורמטיבי של הבדיקה המקדימה, ופורסמה לציבור ב-31.12.2015.
• ב-3.1.2016 הוחלט כי עם פרסום ההנחיה, במבט ראשוני הושגו מטרות העתרה, ולכן יש לשוב ולכתוב את תגובת העותר.
• בהמשך, ב-26.1.2016, הוחלט כי יפסקו הוצאות לעותר בסך 10,000 ש"ח מאחר ובאיזשהו מובן תרומתו לעתירה סייעה ליצירת ההנחיה.

ההנחיה שיצאה מהיועץ המשפטי לממשלה בעקבות העתירה עומדת במרכז האירועים. המטרה של הנחיה זו היא להבהיר את עקרי הבדיקה המקדימה לגבי אישי ציבור, לדאוג לשוויון ולמניעת אפליה, ולספק שקיפות בתהליך כך שהציבור יכיר את השלבים והמידע שהבדיקה כוללת.

ח"כ רוזנטל טען לאחר פרסום ההנחיה כי זו לא מבצעת את מה שנדרש ולדעתו טרם הגיעה להישגים המצופים והעמדה בנוגע להנחיה אינה מספקת בפתרון הבעיות שזיהה. יחד עם זאת, בית המשפט ראה את פרסום ההנחיה כצעד משמעותי בכיוון הנכון לשקיפות ולקידום סדר ציבורי תקין.

כך, בסיום התיק, היכולות לבצע בדיקות מקדימות לפני פתיחה בחקירה פלילית בענייני אנשי ציבור קיבלו הנחיות ברורות ותפיסה רחבה יותר בציבור, בכל הנוגע ליכולת לשמור על שקיפות וסדר ציבורי.