סיכום בג"ץ 8088/14: נג'אח מבארק מוסא פרחאת ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'

במקרה זה, נדונה עתירה שהוגשה על ידי נג'אח מבארק מוסא פרחאת ומחמד אחמד יאסין מנאע יחד עם ארגון "יש דין", כנגד היועץ המשפטי לממשלה ומספר אישי ציבור נוספים, בהם אברהם רואה ופנחס ולרשטיין. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון בתור בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) ותיקנה מספר פעמים כדי להשיג מענה מלא מהמשיבים השונים.

העתירה עסקה בעיקרה בסוגיות פליליות ואזרחיות שקשורות לבנייה לא מורשית ולנזקים סביבתיים שנגרמו לבעלי האדמות בעין יברוד, כפר בנפת רמאללה. על אדמות פרטיות של העותרים נבנה בשנת 2007 מתקן לטיהור שפכים, שנועד לתת מענה לשפכים של יישוב עפרה הסמוך. המתקן נבנה ללא אישור מבעלי האדמות וללא היתר בנייה חוקי, וזאת לכאורה מתוך כוונת טובה לטפל במי שפכים שהצטברו והזרמו לאזור קרוב ללא טיפול הולם.

בעתירה נדרשה התערבות בית המשפט כדי לשקול מחדש את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא להגיש כתבי אישום נגד המשיבים רואה וולרשטיין שהואשמו בביצוע עבירות של הסגת גבול, בנייה ללא היתר, זיוף מסמכים ומתן היתר כוזב.

ההליך המשפטי

עניינה של עתירה זו התחיל בלשכת התכנון המרכזית במנהל האזרחי כאשר הוגשה תכנית אב להקמת מתקן לטיהור שפכים בעפרה. עם השנים, התעוררו קשיים משפטיים רבים סביב הבנייה הלא חוקית והרשות שהייתה מעורבת. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה אם היה מקום להעמיד לדין את רואה וולרשטיין בעקבות המעשים שנטענו כעבירה על החוק.

בדיונים שהתקיימו, נשמעו טיעונים מצד נציגי העותרים והיועץ המשפטי לממשלה. על הדברים נשאלה השופטת א' חיות אם יש מקום לשלוח את העניין להליך משמעתי או להטיל סנקציות כנגד המשיבים במקרה זה. כן נדונו אפשרויות נוספות להטלת אחריות כספית אישית על המעורבים.

• ביום 13.1.2016 התקיימה ישיבה במסגרת העתירה בה הוחלט על צורך בהשלמת המידע על מנת להחליט במקרה בצורה מושכלת.
• בהמשך, נקבעו מספר מועדונים לדיונים פתוחים בהם נדונו ההתפתחויות והועלו טיעונים מצד העותרים ומשיבים כאחד.
• בסיום ההליך המשפטי, נחשבה השופטת א' חיות כי למרות החשיבות בטיפול בשפכים, ישנן כן מקום לבדוק אופן הטיפול של הרשויות תוך שמירה על החוק וישום עקרונות הצדק ושקיפות.

סיכום ותוצאה

בית המשפט העליון נדרש שוב ושוב למתן אורכות שונות למשיבים כדי לאפשר להם להגיב להליכים המשפטיים המתמשכים. למרות מובהקות המקרה והעבירות הנטענות נגד המשיבים, היועץ המשפטי לממשלה בחר שלא להגיש כתבי אישום, תוך התייחסות לחשיבות כללית של פרויקטים תשתיתיים לטובת הציבור. יחד עם זאת, עלה הצורך בהגברת הפיקוח והבקרה על התנהלות פרויקטים שכאלה בעתיד, במיוחד כשמדובר באדמות פרטיות ודתיות מורכבות כמו ישראל והשטחים.

בהחלטה הסופית, התביעה לחפש פתרון מקומי שיבטיח עמידה בהוראות החוק תוך גישת תיקון ומניעת נזק נוסף בעתיד. לבני היישוב ועורקי החיים המקומיים הייתה חשיבות רבה בבירור התוצאה, כשהעתירה שטבלה את הבעיות בסולם עדיפויות גבוה יותר, בעיקר בסביבה המשפטית, הכתיבה את הצורך לפתור את הסוגיות בצורה יסודית.