פסק-דין

1. עניינה של העתירה בבקשת העותר להעניק לו מעמד שיאפשר לו לשהות בתחומי מדינת ישראל בטענה כי נשקפת סכנה לחייו בתחומי הרשות הפלסטינאית, בשל היותו חשוד כסייען של כוחות הביטחון הישראליים. לטענת העותר, הוא פנה בעניין זה למשיבים 1 ו- 3 אך טרם נענה על ידם. על כן, הוא עותר למתן צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יינתן לו מעמד בישראל מחמת מאוימות וכן הוא עותר למתן צו ביניים המורה למשיבים להימנע מהרחקתו מתחומי מדינת ישראל עד להכרעה בעתירה. העותר צירף לעתירה את הפניות אשר לטענתו שלח למשיב 1 ולמשיבה 3 (להלן: וועדת המאוימים או הוועדה). שתי הפניות נושאות את התאריך 10.11.2014 ולשתיהן לא צורפו אישורי משלוח.

2. דין העתירה להידחות על הסף. לדברי העותר הוא פנה לוועדת המאוימים לפני כשבועיים ימים בלבד וניתן לצפות כי בעתיד הקרוב היא תידרש לעניינו ותקבל החלטה. העתירה דנן הינה, אפוא, מוקדמת מדי. יש לאפשר לוועדה לבחון את הפניה ולבצע את מלאכתה בתוך זמן סביר ומכל מקום, אין על פני הדברים עילה לסעדים שנתבקשו בהיעדר החלטה שאותה יכול בית משפט זה להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית (השוו, בג"ץ 5588/09 פלוני נ' המשרד לבטחון פנים (11.10.2009)).

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ה' בכסלו התשע"ה (‏27.11.2014).