סיכום עתירה בג"ץ 7947/15: סוגיית זיהוי ומסירת גופה

בג"ץ 7947/15 עוסק בעתירה שהגישו שני עותרים כנגד מספר רשויות במדינה, ביניהן צה"ל ומשרד הבריאות. העותרים ביקשו מספר סעדיים, ביניהם זיהוי ומסירת גופת מנוח למשפחתו. העותרים טענו שמדובר בגופת קרוב משפחתם, שנהרג בנסיבות טראגיות.

בעתירה, העותרת הראשונה הייתה אם המנוח, והעותרת השנייה ארגון "רופאים לזכויות אדם". הסכסוך נבע מחוסר וודאות בזיהוי הגופה והעיכוב במסירתה לקבורה. למרות שזיהוי מסוים בוצע על ידי המשטרה והרשויות הפתולוגיות, האם ביקשה וודאות נוספת כדי להתיר כל ספק אפשרי.

בית המשפט העליון בראשיותו של השופט ניל הנדל ואף המשנה לנשיאה א' רובינשטיין נתן דעתו על הסוגייה ב-16 לדצמבר 2015 והחליט על חלקיות מענה לעתירה. הצדדים התבקשו להגיש מסמכים נוספים אשר יאפשרו לבחון את סוגיית הזיהוי באופן מדויק יותר. הפרשה הובילה לבדיקות תמונות ותעודות רשמיות נוספות, אך הוחלט כי לא יבוצעו בדיקות DNA נוספות מחשש לפגיעה בהשלכות מדיניות רחבות יותר.

במהלך ההליכים התבקשו גם הארכות מועד להגשת תגובות, הן מטעם העותרים והן מטעם המשיבים. בתחילה, עתירת העותרים נמחקה באופן חלקי לאחר שהוסכם כי הזיהוי אכן התקבל וכי בגופה המדוברת אכן מדובר בגופת המנוח, שהועברה לבסוף למשפחה. מאחר שאין הבהרות נוספות, הקרב על ההבאה לקבורה הגיע לסיומו, לפחות מבחינת נושא הזיהוי והמניעה של עיכוב נוסף בקבורת המנוח.

לבקשת העותרים, נבחנה גם סוגיית הוצאות המשפט. העותרים טענו כי בהיעדר וודאות ראשונית, נאלצו לפנות לבית המשפט. מאידך, הרשמת ליאת בנמלך קבעה שאין לחייב את המשיבים בהוצאות נוספות מאחר והזיהוי התבצע ללא קשר לעתירה.

סיכום הפרשה הזו משקף את המתח המשפטי בין זכות המשפחה לוודאות בזיהוי וקבורה נאותה של יקירם לבין מחויבויות הבדיקה המדוקדות והחוקיות של המדינה והתפרסות ההשלכות האפשריות להשפעה על מצבים דומים בעתיד. בסופו של יום, בית המשפט עמד על כך שהזיהוי נעשה בצורה תקינה ומקובלת, והמנוח שוחרר להובלת המשפחה לשם קבורה מתאימה.