בג"ץ 7401/13: עאמר וליד אבו זהריה ואח' נגד מפקד איו"ש ושר הפנים

תיק זה בבג"ץ נסוב סביב העתירה שהוגשו על ידי עאמר וליד אבו זהריה נגד מפקד אזור יהודה ושומרון ושר הפנים. מדובר במקרה בו העותרים ביקשו להפעיל את סמכותו של בית המשפט העליון בנוגע להנחיות והחלטות המשיבים.

האירוע החל כאשר העותרים הגישו עתירה בתחילת שנת 2013 לבית המשפט העליון בירושלים. ביום ה-31 באוקטובר 2013, השופטת ד' ברק-ארז נדרשה לתיק וקבעה כי המשיבים, מפקד איו"ש ושר הפנים, יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה עד ל-14 בנובמבר 2013. זה היה השלב הראשון בו התייחס בית המשפט להליך ולבקשת העותרים למתן צו על תנאי.

בהמשך, ביום ה-3 בפברואר 2014, הרשם ליאת בנמלך מחקה את העתירה. ההחלטה על המחיקה נעשתה בתיאום עם שני הצדדים וללא צו להוצאות. באופן זה, המשיבים לא חויבו לשלם לעותרים בגין כל הוצאה משפטית. כמו כן, הוחלט להשיב את האגרה ששולמה בעדה ניכוי סכום מסוים התקבע בחוק. לשון אחר, העניינים נסגרו ביניהם בהסכמה ובית המשפט פעל כמתווך לסיום העניין בצורה חלקה.

ב-14 באוגוסט 2014, שוב חזר הנושא לפתחו של בית המשפט העליון כאשר הרשם גלעד לובינסקי קיבל בקשה מטעם העותרים לבחון את המקרה מחדש. מדובר בבקשה שנשלחה ב-11 באוגוסט 2014, שכנראה עסקה בטענות להפרות אפשריות של ההסכמות שהושגו קודם לכן. אולם, בהחלטתו של הרשם לובינסקי נקבע שאין בידי העותרים להוכיח כי המשיבים חרגו מההסכמות שהושגו.

הרשם לובינסקי ציין שההסכמות שניתנו בנסיבות שבהן נמחקה העתירה הן עניינים שלא בהכרח מקיימים עילה למתן סנקציות כלפי הצד המעוניין. לפיכך חברת האותרים נקראה להגיש עתירה חדשה אם תיתן דעתם שלטענותיהם קיימת עילה חוקית לכך. הרשם הזכיר תקדימים משפטיים נוספים במטרה ליידע את הצדדים על סיכוניהם האפשריים בניהול הליכים נוספים בעניין.

• ב-31 באוקטובר 2013: הוגשה עתירה לבית המשפט העליון ולשופטת ד' ברק-ארז.
• ב-3 בפברואר 2014: הרשמת ליאת בנמלך מחקה את העתירה בהסכמה, ללא צו להוצאות.
• ב-14 באוגוסט 2014: הרשם גלעד לובינסקי דחה בקשה של העותרים ואין מניעה שתוגש עתירה חדשה.

בסופו של דבר, המקרה הזה מדגיש את החשיבות של הבנות והסכמות הדדיות ומראה שגם כאשר עתירה נמחקת בהסכמה בין הצדדים, הדבר עשוי ליצור מורכבות במקרה של הפרות בפועל או בטענות להפרות.