סיכום תיק בג"ץ 7385/13 ו-8425/13

התיק המאוחד של בג"ץ 7385/13 ובג"ץ 8425/13 נדון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. שני התיקים עוסקים במדיניות ההגירה הישראלית ובזכויות השוהים הבלתי חוקיים בישראל, והוא מערב מגוון עותרים ומבקשים שייצגו עמדות ציבוריות וחברתיות שונות.

בג"ץ 7385/13 הוגש על ידי הארגון "איתן – מדיניות הגירה ישראלית ואח'", והוא מכוון כנגד מגוון רחב של גורמים בממשלת ישראל כולל ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הפנים, וכן היועץ המשפטי לממשלה. העתירה עוסקת בנושאים הקשורים למדיניות ההגירה והסדרת מעמדם של שוהים בלתי חוקיים.

בג"ץ 8425/13 כולל מספר עותרים כמו זרי גבריסלאסי, טדרוס הבטהמרים, והמוקד לפליטים ולמהגרים. לעתירה זו מצטרפים גם גופים נוספים כמו האגודה לזכויות האזרח בישראל, וארגונים נוספים המייצגים את זכויות האדם של המהגרים בישראל. בעתירה זו נמנית גישה לעקרונות זכויות האדם הבסיסיים והדיון מתמקד בעצם ההכרה בזכויות אלו כלפי זרים ומהגרים.

בהתאם להחלטות המוקדמות שקיימו השופטים, שתי העתירות אוחדו ונשמעו בפני הרכב של שמונה שופטים. בית המשפט היה צריך לדון בשאלות מרכזיות כגון תוקפו והשלכותיו של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, אשר עורר מחלוקות רבות בהקשר לפגיעה בזכויות יסוד.

• העותרים טוענים כי תיקון זה נוגד עקרונות יסוד חוקתיים כמו כבוד האדם וציווי מוסרי בסיסי לשמירה על זכויות אדם.
• מצד המשיבים, נטען כי החוק נדרש לשמירת האינטרסים של המדינה ולמניעת פגיעה בביטחונה ובריבונותה.

לאחר שמיעת הדיונים והטעונים שהוצגו על ידי כל הצדדים, בין אם היו בשלומים כתובים או בעל פה, הוחלט לדחות את העתירה בבג"ץ 7385/13 ללא צו להוצאות.

עם זאת, בג"ץ 8425/13 זכה להתייחסות מעמיקה יותר מאחר והדיון בו כלל שאלות רחבות בנוגע להתנגשות בין חוקי מדינה לזכויות אדם, והמשיבים חויבו לשלם הוצאות העותרים בסכום כולל של 25,000 ש"ח.

התיקונים החוקתיים ושאלות המוסר שנידונו בבית המשפט העליון מדגימים את המתח שבין צורך לשמור על גבולות מדינה וריבונותה מהנסיינים לעמוד בזכויות הפרט ובעקרונות היסוד האנושיים שעומדים בבסיס החברה הישראלית והחברות הבינלאומיות המתחייבות לשמירה על זכויות האדם.

השופטים הדגישו בהחלטתם את הצורך לאזן בין השמירה על הביטחון הלאומי של ישראל ובין החובה המוסרית לשמור על כבוד האדם וזכויותיו, גם כאשר מדובר בזרים. פסיקה זו ממשיכה לשמש כדוגמא משמעותית ליכולת של מערכת המשפט להתמודד עם סוגיות חברתיות מורכבות בשילוב מוסריות ומשפטיות, גם כאשר אלו גורמות לתגובות ציבוריות ונפשיות מעורבות.

סיכום זה מציב את התיקים שנדונו במרכז השיח הדמוקרטי, בו בית המשפט אינו נרתע מלקיים דיון מעמיק סביב סוגיות מהסוג הזה, אף שהן עלולות להשפיע על תהליכים פוליטיים ומשפטיים בכל העולם.