סיכום תמציתי של פסקי הדין וההחלטות בתיק בג"ץ 7323/16

במקרה זה, עורך הדין קאזם כיואן פנה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נגד ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את גב' מאי אבו חמדה. התיק עוסק במחלוקת סביב הגשת מסמך שלטענת כיואן זויף על ידי הנילונה, שהייתה לקוחתו בעבר במסגרת תביעה אזרחית על חוב כספי.

עו"ד קאזם כיואן הגיש עתירה לאחר שהתביעה החליטה לסגור את התיק בעילת חוסר ראיות מספיקות, אולם בהמשך ההליך שונתה הסיבה לסגירה ל'העדר אשמה', זאת לאחר בחינת הערר על ידי המשנה לפרקליט המדינה. העותר ביקש לפתוח את ההחלטה הזו מחדש, בטענה שההחלטה אינה סבירה ואינה מנומקת כראוי.

קיואן טען גם כי לא נעשה טיפול לעניינו בתוך לוחות הזמנים שנקבעו על פי הנחיות המדינה, וכי הנחיות פרקליט המדינה בעניין סגירת תיקים בעילות "חוסר ראיות" ו"העדר אשמה" אינן מותאמות ומטופלות בצורה הראויה.

• בתאריך 4 ביולי 2012, עו"ד כיואן הגיש תלונה במשטרה נגד הנילונה על זיוף מסמך במסגרת מחלוקת כספית ביניהם.
• בהמשך, התיק נסגר על ידי פרקליטות מחוז ירושלים בעילה של חוסר ראיות מספיקות, מה שהוביל את כיואן לערור על ההחלטה.
• פרקליטות המדינה סקרה את הערר והחליטה לדחותו, תוך החלפת סיבת הסגירה ל'העדר אשמה'.

בהמשך ההליך המשפטי אותו יזם כיואן, התקיימו מספר דיונים ונשמעו בקשות מצד המשיב להארכת מועדים למתן תשובה לבית המשפט. דיונים אלו נערכו בתאריכים שונים במהלך סוף שנת 2016 ותחילת שנת 2017, כאשר התיק נשקל ונבדק באחריות ובקפידה מצד השופטים העוסקים בדבר.

לבסוף, בית המשפט העליון בראשות ההרכב הפוסק שכלל את השופטים מני מזוז, עוזי פוגלמן, ודפנה ברק-ארז, דחה את העתירה על הסף. השופטים קבעו כי לא נמצאה עילה מספקת להתערב בהחלטת הרשויות התביעה, וכי לא סופקו ביסוסים משפטיים הכרחיים או סיבות מהותיות שיתרשו את הפתיחה מחדש של ההחלטה.

הפסיקה הזו מדגישה את החשיבות של הליכים מסודרים וברורים, כמו גם את מקום בית המשפט כגוף מבקר, אך כזה שאינו פועל במקומות בהם ההליכים ננקטו בהתאם לכללים ולהחלטות חשובות של רשות התביעה.

בהתאם לכך, המקרה נסגר ללא צו להוצאות, והשופט מני מזוז הדגיש בהחלטתו את המחויבות של בית המשפט לשמירה על תהליכים משפטיים תקינים ובחינת כל גורמי תיק מהותיים.