סיכום תיק: בג"ץ 7041/16

התיק הנידון בבית המשפט העליון, תחת בג"ץ 7041/16, עוסק בנושא הפקעת מקרקעין, ובו העותרים, בעלי הקרקעות בישובים הסמוכים לירושלים, מבקשים סעד מבית המשפט כנגד ההודעות על הפקעת מקרקעין היסטוריות שפורסמו על ידי שר האוצר.

העותרים, שבעה-עשר אזרחים פרטיים, מיוצגים על ידי עורך הדין נאיל ראשד. הם טוענים כנגד חוסר ההיגיון והצדק שבהפקעה שהתרחשה בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, כאשר האדמות המדוברות משמשות מזה שנים רבות לצרכים חקלאיים ופרטיים של התושבים המקומיים.

השופטים בסוגיה זו, כבוד השופטים נ' סולברג, נ' הנדל וא' שהם, נדרשים להכריע בהיבטים שונים של התיק, לרבות הצדקה להפקעה הקיימת והשלכותיה על המצב המשפטי והפיזי של הקרקעות המדוברות.

רקע נוסף ומטרות העתירה

בעתירה, הנוגעת להודעות על הפקעה שהתפרסמו בשנת 1970 ובשנת 1982, תוקפים העותרים את חוקיות המהלכים ואת היכולת של שר האוצר לבצע את הפקעה. העתירה מבוססת על טענות שההפקעות מתבצעות בניגוד לסעיפים מסוימים בפקודת הקרקעות משנת 1943, ונראות מנוגדות לצרכים הציבוריים המוצהרים.

• הודעות הפקעה משנת 1970 קובעות כי מדובר בכ-1,200 דונם שמצפון לירושלים, המיועדים לכביש עוקף ודברים נוספים למען הציבור.
• הודעות הפקעה נוספות מ-1982 מבוצעות לכאורה בכדי לספק עוד קרקעות לפיתוח אורבני באזור המתפתח.

עמדת המשיבים וההליכים המשפטיים

המשיבים, בהם שר האוצר, עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל, מבקשים להדגיש את חשיבות ההפקעות לצרכים הציבוריים ומגנים על השיקולים שבבסיסן. למרות זאת, ההשערות מצביעות על כך שהפקעות אלו אינן מניבות את התוצאה המדויקת שהוכרזה בזמנו ואינן משמשות עדיין למטרות המוצהרות.

בתחילה הובע על ידי בית המשפט כי יש להגיש תגובה מקדמית לעתירה, וכן נשקלה בקשת העותרים להקפאת המצב המשפטי והפיזי של הקרקעות, אך זו נדחתה. עם זאת, העותרים רשאים לשוב ולפנות לבית המשפט במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת.

החלטות ותקדימים

בפסק הדין שהתקבל בסופו של יום על ידי השופט נ' סולברג, בתמיכת השופטים הנדל ושוהם, הוחלט לדחות את העתירה בנימוק שהפקעות אלו נעשו לצרכים ציבוריים והן תקפות על פי החוק, חרף הזמן הרב שחלף מאז הכרזתן.

בית המשפט העליון מדגיש את חשיבות השימוש בקרקעות לצרכים ציבוריים ואת העובדה שההליכים המשפטיים והמנהלים שהתקיימו היו תקפים לדרישות החוק כפי שנהגו בעת ההודעה על ההפקעה.

סיכומו של דבר, אף שהעתירה נדחתה, בית המשפט מציין כי יש לשים לב לשימוש שנעשה בפועל בקרקעות ולהקפיד על שקיפות ומידתיות בהחלטות על הפקעה, לטובת הצרכים העתידיים של הציבור.