העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו, שנדחתה אף היא - מן הטעם שבחלוף 11 חודשים מעת הגשת כתב האישום לא ניתן עוד לדחות את שמיעת ההוכחות בתיק.

3. העותר טוען כי דחיית הבקשה לקבלת חומרי חקירה באופן האמור פוגעת פגיעה אנושה בזכותו להליך הוגן, וכי מדובר במקרה חריג ואף נדיר המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. עוד נטען כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו שלא לדון בבקשה. הסעד המבוקש בעתירה הוא מתן צו המורה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה לקבלת חומרי חקירה ולהורות למאשימה ליתן פירוט של חומרי החקירה כמבוקש בבקשה. כן מתבקש צו ביניים לעיכוב שמיעת ההוכחות בתיק הפלילי עד לקבלת מלוא חומרי החקירה, והגשת בקשות מקדמיות במידת הצורך ותשובה לכתב האישום.

4. דינה של העתירה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתשובה. כך בראש ובראשונה, מחמת קיומו של סעד חלופי - שכן לפי סעיף 74 לחסד"פ, על החלטה בבקשה לעיון בחומרי חקירה ניתן לערור לערכאת ערעור (ראו והשוו: בג"ץ 2069/18 דרי נ' בית המשפט המחוזי באר שבע (13.5.2018)). יתרה מזאת, ערר כאמור אמנם הוגש על ידי העותר, בד בבד עם העתירה דנן (בש"פ 6721/18); וביום 3.10.2018 הוריתי בהסכמת הצדדים לערר על השבת הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שיכריע בבקשה לקבלת חומרי חקירה לגופה. במצב דברים זה, העתירה דנן מיצתה את עצמה וגם משום כך דינה להידחות.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה, וממילא נדחית אף הבקשה לצו ביניים. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה בתשרי התשע"ט (‏4.10.2018).