סיכום תקציר של בג"ץ 6706/14 - ח"כ חנין זועבי ואח' נגד ועדת האתיקה של הכנסת ואח'

בג"ץ 6706/14 הוא תיק שבו חבר הכנסת חנין זועבי וגופים נוספים כגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי והאגודה לזכויות האזרח, עתרו נגד החלטת ועדת האתיקה של הכנסת. הוועדה קבעה כי ח"כ חנין זועבי הפרה כללי אתיקה בכך שהשמיעה דברים שהוצגו כמקוממים בתקשורת הציבורית. כצעד עונשי, הוחלט להרחיקה מפעולות הכנסת מלבד הצבעות למשך חצי שנה.

הטענה המרכזית של העותרים הייתה כי ההחלטה להרחיק את ח"כ זועבי ננקטה בצורה לא מדודה ושלא בצדק ומבקשים שהפסיקה תבוטל. זועבי דחתה את טענות ועדת האתיקה ואמרה כי הדברים נאמרו במסגרת חופש הדיבור המוקנה לכל חברי הכנסת.

עם הפניה לבג"ץ נפתח הליך משפטי שכלל כמה התדיינויות מול בית המשפט העליון. בעקבות התארכות ההחלטה, החלה תקופת ההרחקה בעקבות פסיקת ועדת האתיקה כבר בתקופת פגרת הכנסת.

לאורך הזמן נערכו מספר רב של דיונים בעניין זה, בהם השתתפה גם נשיאת בית המשפט העליון מ' נאור לצד שופטים בכירים נוספים כמו א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן ואחרים. העותרים יוצגו על ידי עורכי דין ג'בארין, דן יקיר ומוראני, בעוד המשיבים ייצגו על ידי עורכי דין ינון ובלאי. הטענה המרכזית מצד ועדת האתיקה היתה שהרחקה משקפת את חומרת ההתבטאות ואת חשיבות שמירת סדרי דיון בכנסת.

ב-9 בדצמבר 2014, נמסרו טענות בעלי הדין בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים. הדיון היה ללא נימוקים מלאים בתחילה אבל בהמשך פורטו ההסברים הדרושים להחלטה. בסופו של דבר, הרוב קבע שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת האתיקה, היות והעונש שהוטל היה תואם לנסיבות ולדברים החריפים שנאמרו על ידי זועבי.

הסיום של הדיון העלה כי באופן פורמליסטי התערבות בעונש לא תשפיע ממשית על מצבה של זועבי עקב מועדי התפזרות הכנסת. הפסיקה לא השתמעה באופן פורמלי כהתערבות ישירה בהחלטות ועדת האתיקה או עונשיה, אך הצביעה על חשיבות שמירת כללי האתיקה בכנסת כחלק משמירה על עבודה פרלמנטרית תקינה.

• דיונים נוספים נערכו לאחר שהעותרים ניסו לשנות את ההחלטה ולפחות להמתיק את העונש שהוטל, אך לא היו התעקשויות לשנות את המסקנות הראשוניות של בית המשפט.
• הדיונים כללו גם התייחסות לתחומים משפטיים נוספים כגון חופש הביטוי לעומת סדר ציבורי, שהינו נושא שנידון רבות בבתי משפט בכלל ובכנסת בפרט.
• העתירה נדחתה באופן מוחלט ולא ניתנה הוראת תשלום הוצאות משפט לצד כלשהו.

שופטי בית המשפט העליון הדגישו את תפקידם החשוב של כללים מוסדיים לשמירת איזון נכון בין הזכות לחופש הדיבור ובין החובה להקפיד על כללי דיון תקינים. ההחלטה מצביעה על האתגרים המורכבים שהתמודדה עמם הכנסת בתחום של שמירה על נאמות ציבוריות במסגרת כלי הפעולה הפוליטיים.