תקציר פרשת בג"ץ 6706/14: ח"כ חנין זועבי נגד ועדת האתיקה של הכנסת

בפרשה זו, דנה בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה על ידי ח"כ חנין זועבי, המרכז המשפטי עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל כנגד ועדת האתיקה של הכנסת, יו"ר הכנסת והכנסת עצמה.

העתירה נסובה סביב החלטתה של ועדת האתיקה להרחיק את ח"כ זועבי מפעילות בישיבות מליאת הכנסת וועדותיה, פרט להשתתפות בהצבעות, לתקופה של שישה חודשים, בשל הפרת כלל 1א לכללי האתיקה לחברי הכנסת. ח"כ זועבי הביעה אמירה שנחשבה חורגת מגבולות האתיקה המקובלים. ההרחקה החלה ב-30.7.2014 והסתיימה ב-29.1.2015, כשחלק מהתקופה חלה במהלך פגרת הקיץ של הכנסת.

העותרים ביקשו לבטל את ההחלטה או לפחות להקל בעונש שהוטל, בטענה כי מדובר בעונש חריג בחומרתו בהשוואה למקרים דומים בעבר. בעתירה הודגש כי החלטת ועדת האתיקה התקבלה בתקופה רגישה, בעקבות אמירות שנאמרו בהקשר פוליטי מתוח ולאור סיטואציות חברתיות ופוליטיות שהתרחשו באותה עת.

בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות הנשיאה נאור, דן בעתירה. הדיון נערך ביסודיות רבה, כאשר לרופופי העניינים מתלווים גם השיקולים החברתיים והפוליטיים שהיוו רקע למקרה זה.

• במהלך הדיונים, הצביע השופט רובינשטיין על הקושי שבקבלת החלטה כה חמורה, במיוחד לאור התקדים שבעבר לא הוטלו עונשים דומים באירועים כאלו.
• השופטת חיות העלתה את שאלת המרקם העדין שבין חופש הביטוי לבין הצורך לשמור על אתיקה ומסגרת מכובדת בכנסת.
• השופט ג'ובראן, שהיה בדעת מיעוט, הציע לבטל את העונש בשל הליכים פרוצדורליים שקדם להם ולא התקיימו כראוי.

בתום הדיון, הכריע בית המשפט ברוב דעות שאין צורך להתערב בהחלטת ועדת האתיקה. עם זאת, הנימוקים לכך שתקופת הענישה נותרה על כנה הובאו בנפרד ולא במסגרת פסק הדין הראשי.

בנוסף, הביא בית המשפט בחשבון את העובדה שחוק פיזור הכנסת התשע-עשרה אושר בזמן הקרוב להכרעת בית המשפט, מה שהוביל להשפעה מועטה של החלטת הענישה במבט כולל.

העתירה נדחתה בסופו של דבר בפסק דין שבו לא נקבע צו להוצאות. בכך, עמדה בעינה החלטת ועדת האתיקה לגבי הרחקתה של ח"כ זועבי.

הדיון בפרשת זו שיקף לא רק את מורכבות היחסים שבין החקיקה והאכיפה בהקשר של חופש הביטוי והאתיקה הציבורית, אלא גם את האתגרים העומדים בפני הכנסת ובית המשפט בעת בואם לאזן בין חופש הביטוי לבין שמירה על המסגרת ההולמת והמתבקשת במוסדות הציבוריים.