בג"ץ 6410/14 - התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה ואחרים

בתיק זה דנו שתי עתירות הנוגעות לתפקוד השלטון במדינת ישראל, ובאופן ספציפי למעורבות של הרב יאשיהו פינטו בפרשיות פליליות. ההתנועה למען איכות השלטון בישראל וארגון נוסף בשם "אומץ" – אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, עתרו כנגד פרקליטות המדינה והמשטרה. העתירה נסובה סביב הטיפול המשפטי בפרשיות הקשורות לרב פינטו, דמות ציבורית מוכרת אשר עמד במרכז חקירות פליליות על מתן שוחד ופעולות לא חוקיות נוספות.

התנועה למען איכות השלטון הגישה עתירה נגד פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, בשל טענות לאי סבירות ומידתיות בהתנהלותם. במקביל, עתרה גם "אומץ" כנגד אותם גופים וכן כנגד תת ניצב אפרים ברכה, שהיה מעורב בתיקי החקירה של הרב פינטו.

הרב יאשיהו פינטו, שהוא דמות כריזמטית המנהיגה קהילה רחבה, הועמד לדין בפרשת שוחד בה היה מעורב מתן כספים לקצין בכיר במשטרה בתמורה למידע פנים. לאחר מגעים עם הפרקליטות, נחתם הסכם טיעון עם הרב פינטו, בו הוא התחייב לנדב מידע אודות קצינים בכירים אחרים החשודים גם הם בשחיתות.

בעת הדיון, בית המשפט העליון דן בצורך בקבלת צו על תנאי כנגד החלטות פרקליטות המדינה. התנועה ואומץ התרעמו על כך שההסכם עם הרב פינטו לא בוצע בשקיפות הנדרשת ועורר חשדות לנגיעות אישיות ולא ניהול תקין. בעתירות נטען כי החלטות אלו אינן עומדות במבחני סבירות ומידתיות המצופים מרשויות אכיפת החוק.

השופט א' שהם - פסק הדין

השופט א' שהם עמד בראש ההרכב שדן בעתירות אלו. בפסק הדין נדחו העתירות נגד פרקליט המדינה וגופים נוספים לאחר שבית המשפט לא מצא כי נפלה טעות במידתיות ובסבירות בהחלטותיהם. השופט שהם הבהיר שמערכת אכיפת החוק מחויבת לפעול בשקיפות וביושר, אך במקרה זה לא נמצאו עבירות או התנהלות לא חוקית בהסכם הטיעון שנחתם עם הרב פינטו.

בית המשפט קבע כי ההסכם שנחתם עם הרב פינטו ישאר בתוקף, וזאת משום שההסכם תורם לחקירות נוספות שעלולות להוביל לחשיפת שחיתויות במערכת הציבורית. השופט הדגיש את חשיבותה של ביקורת עצמית במערכת הבטחון על מנת למנוע מעידות דומות בעתיד.

לאחר ההחלטה, בית המשפט קרא לכל הגורמים המעורבים לשפר את הדרכים לתקשורת ולוודא שמקרים דומים לא יקרו בעתיד ללא דיון ציבורי מושכל מוקדם. השופט שהם גם ביקש מהגורמים המעורבים לשמור על נימוסים ועל ריחוק אישי במה שנוגע לטיפול במקרים דומים, בכדי לשמור על אמון הציבור במערכת החוק והצדק.

• קיים צורך בביקורת פנימית וחיצונית על תהליכי קבלת החלטות בפרקליטות ובמשטרה;
• נקבע כי יש להבטיח שקיפות מלאה בניהול הסכמים עם חשודים בהליך פלילי;
• הופנו השבת ההמלצות לגורמים הרלוונטיים לשם תיקון ולמניעת מקרים דומים בעתיד.

בסופו של דבר, המשפט זרז תהליכי בדיקה ושיפור פנימיים במערכות השלטון, ושיקף את האיזון העדין בין הצורך להילחם בשחיתות לבין שימור עקרונות הצדק והיושר.