תיק בג"ץ 626/14 - דוד רויטמן נ' מדינת ישראל

דוד רויטמן, אזרח שפעל להשגת פטור מתשלום אגרה לבית משפט, הגיש עתירה לבית המשפט העליון כנגד מדינת ישראל. הוא ביקש להתערב בעניינים משפטיים שונים הקשורים לעניינו הפלילי ובפרט לפסול הסדר טיעון שהמדינה הגיעה אליו עם נאשמים אחרים בפרשה בה נאשם אף הוא. הטענה המרכזית של רויטמן הייתה שהסדר הטיעון יפגע בו בהליכים משפטיים אחרים.

הרקע לתיק נוגע לחשדות למרמה וזיוף נגד דוד רויטמן ונאשמים אחרים, שהוגשו נגדם כתבי אישום בבית משפט השלום בקריות. מדובר בהליכי הוצאה לפועל שבוצעו כביכול במטרה להשתלט על רכושם של מנוחים ללא קרובי משפחה.

במשך התהליכים השונים, רויטמן לא ויתר על ניסיונותיו לקבל פטור מתשלום אגרה. בתחילה נדחתה בקשתו לפטור מלא מהאגרה, אך סכום האגרה הופחת ל-1000 ש"ח, ובהקשר לבקשה שנייה להפחתת האגרה, היא אכן הופחתה ל-500 ש"ח, זאת לאור מצבו הכלכלי הנטען והעובדה שאינו מיוצג.

• בינואר 2014, הרשמת ליאת בנמלך קבעה כי רויטמן אינו מספק פירוט מלא להוכחת מצבו הכלכלי, אך בהתחשב בכך שהוא מקבל השלמת הכנסה, סכום האגרה הופחת ל-1000 ש"ח.
• בפברואר 2014, בבקשה נוספת להפחתת האגרה, נדחתה הבקשה לפטור מלא, אך סכום האגרה הופחת ל-500 ש"ח.
• במרץ 2014, בקשתו השנייה לעיון חוזר בקשר להחלטה על האגרה נדחתה.

בית המשפט העליון קיבל את תגובת המדינה ששיקפה את ההסכמות שהגיעו אליה עם נאשמים אחרים ולא מצא עילה לפסול את הסדר הטיעון שנערך איתם. רויטמן, שטען שאין לעכב את ההליכים אלא להמשיך לבחון את תוקף האישומים כנגדו, מצא עצמו מול מערכת משפטית שמבצעת את תפקידה על פי סדרים והסכמים קיימים.

בעת שטען לפסול את ההסדר הקיים, בית המשפט קבע שאין מקום להתערבות כיוון שההסדרים המשפטיים הושגו בהסכמה ושקודם לכן הוא הוזמן להצטרף להסדר הטיעון ואף הסכים לעובדות המוצגות בכתב האישום המתוקן.

בתום הדיון, ולמרות נסיונותיו לשנות את מצבו המשפטי והפיננסי, לא נמצא מקום לפסול את הסדר הטיעון ובקשותיו של רויטמן נדחו כשהוא מחויב בהוצאות נמוכות.

בסופו של דבר נאמר לרויטמן על ידי השופט נ' סולברג כי עליו לשקול את המשך צעדיו המשפטיים לאחר ששקול רבות לא נענו לשביעות רצונו. פסיקת ההוצאות הייתה בגובה 2,000 ש"ח, תוך התייחסות למצוקתו הכספית.