תקציר בג"ץ 6175/14: האגודה לזכויות האזרח בישראל ואעלאם נ' שר הפנים והכנסת

מקרה זה עוסק בעתירה שהוגשה בבית המשפט העליון על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל ואעלאם - מרכז התקשורת לקהילה הערבית פלסטינית בישראל, נגד שר הפנים והכנסת. המטרה המרכזית של העתירה הייתה לבטל סעיפים ישנים וסמכותיים בפקודת העיתונות המנדטורית ובתקנות ההגנה לשעת חירום, אשר פגעו לפי דעת העותרים בחופש העיסוק וחופש הביטוי.

משמעות החקיקה המדוברת הייתה להכתיב רגולציה מחמירה על עיתונות, תוך הקניית סמכויות רחבות לרשויות המדינה לתת או לשלול רישוי לעיתונים. העותרים טענו שהחוקים המסורתיים האלה אינם מתאימים לעידן הנוכחי וכי יש לחדש את החקיקה בהתאם לערכים הדמוקרטיים של חירות.

• תחילת הדיון הייתה בהגשת בקשה לצו על תנאי כלפי המדינה, בטענה שאיטיות הממשלה והכנסת בטיפול בנושא אינה קבילה.
• ביום 3.1.16 בית המשפט ביקש מהמדינה לזרז תהליך חקיקה חדש, תוך מתן תשובה עד 31.3.16.
• בדיונים נוספים נמצא כי מאמצים שונים בחקיקה לצמצם את התקנות הקיימות נמצאים בדרך אך חסרים התקדמות ממשית.

נציגי הממשלה והכנסת הסבירו כי מאמצים לחקיקה חדשה נמצאים בעיצומם אך דורשים זמן ודיאלוג רחב יותר. במהלך הדיונים, עלתה הכרזה שעבודה על חוק עיתונות חדש מתקיימת, לצד ביטול חלק מהתקנות הקיימות.

אחד ההישגים המשמעותיים בעתירה היה ההוראה על ביטול תקנה 94 מתקנות ההגנה, דבר שבעיני העותרים היווה צעד משמעותי בכיוון הנכון, אך לא מספק ככל שהדבר נוגע לשינויים מקיפים יותר בחוקי העיתונות.

בסיומו של תהליך המשפט, העותרים הסכימו למחוק את העתירה, לאחר שהושגו חלק מהסעדים הרצויים. אמנם, השופטים באו לכלל מסקנה כי יש להטיל על שר הפנים תשלום הוצאות לעותרות, בסכום של 20,000 ש"ח, כיוון שהפעולות היו מוכנות מעטות. בית המשפט הבהיר את הציפייה להמשך קידום חקיקה בתחום.

באופן כללי, המקרה מדגיש את החשיבות של התאמת רגולציית העיתונות בישראל לערכים ליברליים, תוך התמודדות עם אתגרי חקיקה ישנה ונווה מול צרכים עכשוויים בדיון הציבורי והתקשורתי.

העתירה שימשה כזרז לשינויים בחקיקה המיועדת להגן על חירויות האזרח, ובכך העניקה לארגונים הפועלים למען זכויות האדם כלים להשפיע על קידום זכויות דמוקרטיות במדינה.