סיפור המחלוקת בתיק בג"ץ 5928/16: העימות סביב מינוי הרב הצבאי הראשי

המקרה הזה סובב סביב מינויו של אל"מ אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי על ידי ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, שזכה לביקורת ציבורית עזה בעקבות פרסומים על התבטאויותיו בעבר. התבטאויות אלו כללו עמדות שנויות במחלוקת בנושאים כגון שירות נשים בצבא, מעמדם של בני מיעוטים ושאלות הנוגעות למעמדם של בני זוג מאותו מין בצה"ל. אחד הנושאים המרכזיים שהעלה סערה רבה במיוחד הוא התבטאות שנאמרה בעבר על ידי אל"מ קרים בנוגע לאפשרות לחיילים לבצע עבירות חמורות בתקופת לחימה.

שלושה חברי הכנסת - זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג - הגישו עתירה לבג"ץ במטרה למנוע את כניסתו של אל"מ קרים לתפקיד. הם טענו כי האדם שהביע דעות שכאלו לא יכול לשמש בתפקיד כזה בייצוג הציבורי וההלכתי של צה"ל. כורכים בכך גם את הראיון הכללי שמינוי זה חייב להיות מותאם לאתוס הצה"לי המתנגד לאפליה ושוויון בין המינים.

בעקבות העתירה, בג"ץ נדרש להורות על צו על תנאי שנועד למנוע את מינויו הרשמי של קרים עד להחלטה סופית בנושא. העתירה הוגשה בבית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כאשר היא בראשות הנשיאה מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל. התחושות סביב המקרה היו עמוסות בתקשורת ובציבור הרחב, כשהייתה דרישה להסברים מדוע קרים לא יוכל לקבל את המינוי לתפקיד הרם הזה.

בתי המשפט נחשפו לכתבים ותגובות מצד העותרים והמשיבים. העותרות יוצגו על ידי עורך הדין אורי קידר ועורכי דין נוספים, בעוד שהמשיבים, המיוצגים על ידי עו"ד מיכל צוק-שפיר, צריכים היו להגיש את תגובתם לבג"ץ בדוחק זמנים.

בבית המשפט נערך דיון בנושא כאשר נציגי הצבא והיועץ המשפטי לממשלה נדרשים להציג עמדותיהם בנוגע למינוי. המשיבים ביקשו להסביר מדוע לא יהיה צודק לפסול את מינויו של קרים, ולמנוע ממנו את הכניסה לתפקיד הרב הצבאי הראשי. המחלוקת הפכה לאחת המדוברות בחברה הישראלית בנוגע להפרשי ערכים בין הלכות שמרניות לערכי שוויון וגיוון בתרבות הצבאית.

לבסוף, לאחר הדיון בבית המשפט, הנשיאה מרים נאור אשרה את מינויו של אל"מ קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. בג"ץ קיבל את ההסברים וההצהרות שניתנו על ידי קרים, בכך שהוא הצהיר על התנתקות מהתבטאויותיו הישנות והדגיש שעמדותיו השתנו לאורך השנים. היה זה תהליך מורכב שהראה שוב את הכוחות הפועלים בציבור הישראלי ואת מורכבותם של נושאים הקשורים למנהיגות דתית ומנהיגות כללית בצבא.

• המינוי של קרים אושר לאחר שהוסבר על ידי הרמטכ"ל כי לא היה מודע להתבטאויותיו כשהוחלט על המינוי.
• קרים הביע התנצלות והבהיר את שינויים בעמדותיו.
• העתירה הובאה בפני הרכב שופטים של בית המשפט העליון שהחליטו בסופו של דבר לדחות אותה.

זוהי דוגמה לשיח ציבורי ומשפטי בישראל, בו מפגישות דעות ערכיות שונות ופוליטיקה בנוגע להובלת החברה תוך שמירה על ערכי שוויון וכבוד אנושי.