תקציר בג"ץ 5928/16 - זהבה גלאון ואח' נ' אל"מ אייל קרים ואח'

במקרה זה, זהבה גלאון ואחרות עתרו לבית המשפט העליון נגד מינויו של אל"מ אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי בצה"ל. עיקר העתירה נגע להצהרות שנעשו לכאורה על ידו בשנים קודמות, אשר הסתובבו סביב נושאים רגישים ומעוררי דאגה בקרב חלקים בציבור. העתירה גררה דיון נרחב בתקשורת ובציבור באשר להתאמה של המשיב לתפקיד רבנים בצבא.

הצדדים המעורבים

• העותרות כוללות את זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג - כולן ציבוריות מוכרות אשר הביעו דאגה מההשלכות המוסריות והאתיות של מינוי המשיב.
• המשיבים בתיק זה הם אלמ"ר אייל קרים, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שר הביטחון, משרד הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה.

ההתרחשויות לאורך הדרך

לאחר החלטת הרמטכ"ל למנות את אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי, עלה לנושא מעל דברים שקרימס פורסמו בעבר. דברים אלו לכאורה הכילו התבטאויות שנלקחו מתוך הלקסיקון הדתי בנושאים שנויים במחלוקת כמו שירות נשים בצבא וזוגות מאותו מין. שתי התבטאויות בעייתיות במיוחד נגעו לסוגיות חברתיות שנחשבו למותחות ומרגיזות ציבור רחב.

בתגובה לכך, בעקבות לחץ ציבורי משמעותי, נערכה פגישת בירור עם הרב. לאחריה, הרמטכ"ל אישר מחדש את המינוי, כשהוא מציין כי הדברים אינם מייצגים את עמדתו האישית של המשיב בעת לקיחת ההחלטה.

הדיון המשפטי וההחלטות בבית המשפט

בשל הדיבור הציבורי הגדול על הנושא, פנו העותרות לבית המשפט בדרישה לעכב את המינוי. בשלב ההתחלתי, ניתן צו ביניים אשר עצר את כניסת המשיב לתפקיד עד לקיום דיון נוסף בנושא, וזאת כאשר הועלתה השאלה מהותית לגבי התאמתו לשמש כדמות מרכזית במערך הדתי של הצבא.

במהלך הדיונים, צירף עצמו לתיק גם הרב יצחק יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בניסיון לתת הבהרות והקשרים נוספים להתבטאויות שנאמרו על ידי המשיב. לצד זאת, ניתנו מספר דחיות ומועדים לשמיעת הצדדים כדי להגיע להחלטה עם הבנה מלאה של הטענות מכל הצדדים.

לבסוף, בית המשפט לא מצא תשתית חוקית לפסול את המינוי והחליט שלא להתערב בהחלטת הרמטכ"ל למנות את הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. ההחלטה נחתמה בהערה על חשיבות המשרה ומעט שבחים לנושא עמדת ההלכה הצה"לית בישראל.

סיכום

לסיכום, התקדים במקרה זה מביא לדיון בתחום המיון הצבאי הקפדני הנדרש ממפקדים בכירים. מעבר לדיון המשפטי, המקרה הדגיש את הצורך בשקיפות ובדיאלוג פתוח בין צה"ל לציבור, במיוחד כשמדובר בנושאי מנהיגות הנושאים אופי דתי או מוסרי שמעריכים מחדש את תקינות התהליך ואת התאמת המועמדים לתפקידי רוח בצבא.