סיכום תיקים בג"ץ 5746/20 על הפעלת שירות הביטחון הכללי לאיתור מקרי קורונה

במקרה זה, העותרים, מספר ארגונים הפועלים למען זכויות אדם ופרטיות בישראל, פנו לבית המשפט העליון בבקשה למנוע מהמדינה להפעיל את שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לצורך איתור מגעים של חולי קורונה. הארגונים העותרים כוללים את האגודה לזכויות האזרח בישראל, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל.

במסגרת העתירה, נדרשה המדינה לתת צו על תנאי אשר ידרוש ממנה להסביר מדוע לא תבוטל הפעלת השירות הטכנולוגי של שב"כ לניטור מגעים, בטענה שהשימוש באמצעים כאלה פוגעת בזכויות הפרט ובפרטיות. המדינה, המיוצגת על ידי הכנסת, הממשלה, שירות הביטחון הכללי, משרד הבריאות והרשות להגנת הפרטיות, טענה כי השימוש בשב"כ נעשה כחלק ממאמץ חירום למניעת התפשטות הקורונה, וכי החוק הנדרש כבר עוגן בהחלטות ממשלה וחקיקה.

• השופט מ' מזוז נדרש להחלטות בזמנים שונים בנוגע לבקשה לעיון חוזר, בקשות להארכת מועד להגשת תגובות, ובקשות נוספות מצד הצדדים השונים.
• בתגובה לבקשות השונות, זמן נוסף ניתן גם לבית המשפט וגם לצדדים הרלוונטיים להגיש את תגובתם ולהציג את טענותיהם בכתב.

העותרים ביקשו להתמודד מול טענות המשיבים על בסיס כי הפעילויות המנוהלות על ידי שב"כ אינן עומדות בעקרונות של חוקי יסוד, תוך דרישה להפסקת הפעילות לאלתר עד שיושג פתרון אחר שמתאים לחוק שירות הביטחון הכללי.

הדיונים התמקדו גם בנושאים של מיצוי הליכים והאם נכון היה קודם לכן להפעיל את כל הכלים האחרים לפני ריגול אפשרי על ידי השירות. נושא זה נדון בשיתוף של השופטים פוגלמן, מזוז ו-וילנר ובסופו של דבר נדחה על בסיס חוקי המדינה בנוגע להפעלת שב"כ במצבי חירום.

בית המשפט התייחס גם לחשיבות של מיצוי כל האפשרויות החוקיות האחרות לפני פניה להליכים משפטיים כאשר מדובר בחוקים שנעשו להגן על הציבור. השופט מזוז ציין שההיוועדות סביב מיקום השימוש באמצעים הטכנולוגיים היה חשוב ומוצדק בתקופות התחלתיות של המשבר הקורונה.

לבסוף, לאחר שקילת הטיעונים, בית המשפט הגיע למסקנה שבשלב זה אין מקום לשינויים והפעולות שבוצעו כדי להגביל את התפשטות המגפה היו חוקיות וראויות. ההתנועה לפסק דין נחתמה בכך שהעתירה נדחתה תוך קביעה שאינה פוגעת בכפיפות החוק הישראלי או בזכויות הפרט הציבוריות.

• טיפול בעתירות מחייב מיצוי הליכים לפני פנייה לבית המשפט, במיוחד בנוגע לחוקים המתקשרים להגנה הציבורית במצב חירום.
• בית המשפט הדגיש שהפעולות הנעשות היו תחת כדי תקנות וזכו לאישור הפרלמנט, מה שחיזק את עמידותן למשמעות הציבורית הגבוהה של משימתן.