אסעד אבו גוש והוועד הציבורי נגד עינויים נגד היועץ המשפטי לממשלה וחוקרי שב"כ

התיק המדובר בג"ץ 5722/12 עוסק בעתירה שהגישו אסעד אבו גוש והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לבית המשפט העליון כנגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וחוקרי שירות הביטחון הכללי (שב"כ). העתירה מגוללת חשדות בנוגע להתנהלות חוקרי השב"כ כלפי העותר, אסעד אבו גוש, במהלך חקירתו.

אסעד אבו גוש, החשוד בהיותו מומחה חבלה של תשתית חמאס בשכם, נעצר בשנת 2007. הוועד הציבורי נגד עינויים טען כי במהלך החקירה שבוצעה על ידי חוקרי השב"כ, נעשה שימוש בעינויים ואמצעים פיסיים קשים כלפי העותר. לכן, הוגשה תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד החוקרים המעורבים ולהעמיד אותם לדין.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לממונה על בדיקת תלונות נחקרים בשב"כ (המבת"ן) לפתוח בחקירה עצמאית. המבת"ן, האחראי על בדיקת תלונות כאלה, כפוף לממונה בפרקליטות המדינה.

• בת תשובה הוגשה על ידי המשיבים 1-2 (היועץ המשפטי ופרקליט המדינה), מטעם עורכת הדין מיטל בוכמן שינדל.
• טענת העותרים היא כי ישנן חוות דעת פורנזיות וחוות דעת של מומחים בינלאומיים המצביעות על הפרות זכויות אדם חמורות.
• ייתכן ותתקיים חקירה מחודשת על מנת לבדוק את התקינות של חקירת עבר.
• נקבעו דיונים נוספים והוחלט על דחיות שונות בבקשות של שני הצדדים.
• קביעת מועד חדש לדיון בהליכי בית המשפט.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, התבקש לשקול אם לאפשר לחומר הנוסף לשמש חלק מן הדיון בעתירה, ועל האם לאפשר לצירוף חוות דעת של מומחים משפטיים ישראליים, דבר שנדחה בטענה כי פרשנות הדין הישראלי אינה מחייבת חוות מומחים.

תהליך השיפוט כלל דיונים על דחיות, הוספת חומרים, ובקשות להארכות זמן מצד הצדדים. לעיתים התקבלה בקשת העותרים לשינוי הרכב שופטים. כמו כן, נדונו פנקסים לרבות ההשגות על הנחיות עבר שניתנו ביוזמת היועץ המשפטי לשעבר.

בסופו של דבר, ההחלטות בדיון תלו בנתונים הרבים שהוצגו בפני בית המשפט. רבים מהאישים שהיו מעורבים התמודדו עם נושא טעון זה מנקודת מבט של זכויות אדם וביטחון לאומי, תוך חשש מהשפעת חקירה מזיקה על תשתיות ביטחוניות חיוניות.

תאריך ההחלטה הסופית היה 12 בדצמבר 2017, כאשר השופט עדכן כי יש לשקול כלים נוספים שיביאו למיצוי הבדיקה על פי הקווים המקובלים, תוך התחשבות בצדדים המעורבים.