בג"ץ 5708/17: סלים אבו רטיוש ואחרים נגד מדינת ישראל ואחרים

במקרה זה, הוגשה עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי קבוצה של 27 עותרים, ביניהם סלים אבו רטיוש, כנגד מדינת ישראל וגופים נוספים כגון משרד התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי ישראל. בעתירה, העותרים מבקשים לקבל קרקע במועצה המקומית לקיה בהתבסס על פתרונות קודמים שנקבעו עם הרשויות.

העתירה הוגשה בעקבות טענות שאין היענות ראויה מצד הרשויות בכל הקשור להקצאת קרקעות המיועדות להתיישבות בדואית בנגב, ובפרט עקב עיכובים שנמשכו בפרויקט לקיה.

בית המשפט העליון, במסגרת מספר דיונים, עסק בהחלטות כיצד להמשיך ולנהל את העתירה, ונדרש להפעיל שיקול דעת בסוגיות כמו הארכת מועדים להגשת תגובות, דיונים נוספים בצירוף חברים לעתירה, והסכמות או עיכובים בטיפול הרשויות.

• במהלך הדיונים, הנשיאה אסתר חיות דנה בבקשות להארכת מועד והסכמות בין הצדדים, והוחלט לדחות את מועדי ההגשה מספר פעמים על פי בקשות והסכמות שהוגשו לבית המשפט.
• במסגרת זו, נקבעו מועדים לתשובות מצד המשיבים, כמו גם מועדי המשך לדיונים, לאור הצורך בהתבהרות סוגיות שעלו מול הרשויות המקומיות והתשתיות הלאומיות.
• בית המשפט נדרש להתמודד עם טענות כאלה ואחרות מצד העותרים, וביקש מהם להתייחס להתפתחויות שכבר נעשו לגבי הקצאת הקרקע המדוברת.

הטיפול הארוך והמורכב התנהל לאור ההתפתחויות המשפטיות תוך דגש על פתרונות שיאפשרו את השלמת המיזם לטובת העותרים והקהילה. מדובר בתהליך שדרש זמן והשקעת מאמצים רבים מצד כל המעורבים כדי למצוא פתרונות לצורכי ההתיישבות בדואית בלקיה. העתירה, לאחר הליכים ודיונים ממושכים, נחשבת למיצאת עקב ההתקדמות שהושגה, וההוגנות בנוגע להמשך תהליך הקצאת הקרקע.

בהחלטה הסופית נקבע, לאחר בירור כלל המחלוקות, כי העתירה נמחקת עם כל השמירה על טענות הצדדים, מכיוון שאין מניעה מהותית להקצאת מגרשים לעותרים בחלקה 114 בלקיה, בכפוף לעמידתם בתנאים. בכך, נחתם שלב זה של ההליך עם הבטחה להמשך מענה לצורכי ההתיישבות המדוברת באמצעות רשויות המדינה.