כפי שצוין בבג"ץ 7428/12 פלוני נ' מדינת ישראל (16.10.2012) "העותר פעל נכון שעה שהגיש בקשה לוועדת המאוימים, אולם אין בחלוף הזמן הקצר מאז הגיש בקשתו משום סלילת דרך לדיון ענייני בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ". כעולה מן העתירה, ועדת המאוימים טרם הפעילה סמכותה ובחנה את עניינו, ומכאן שאין בנמצא החלטה היכולה לעמוד לביקורת שיפוטית. בנסיבות אלה, ומשחלף כחודש ימים בלבד מעת שהגיש העותר בקשתו לוועדת המאוימים, עתירתו הינה עתירה מוקדמת (בג"ץ 8039/14 פלוני נ' משרד הביטחון (27.11.2014); בג"ץ 5712/14 פלוני נ' משרד הפנים (15.12.2014); בג"ץ 3027/15 פלוני נ' משרד הפנים (6.5.2015)).

3. למעשה, במוקד העתירה לא עומד חלוף הזמן מאז פניית העותר לוועדת המאוימים, אלא בקשתו כי עד שתתקבל החלטה בעניינו לא יורחק מישראל. בעניין זה כלל לא טען העותר כי פעל למיצוי ההליכים בטרם פנה לבית משפט זה; הדרך לעשות כן היא פנייה לקצין המאוימים בכל מנהלת תיאום וקישור שייבחר, בבקשה למתן היתרי שהייה זמניים (בג"ץ 91/15 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (16.6.2015); בג"ץ 1637/15 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (24.6.2015); בג"ץ 3231/16 פלוני נ' ועדת מאויימים (10.5.2016)).

4. אשר על כן, העתירה נדחית. בפני העותר פתוחה כמובן הדרך לשוב ולפנות לבית משפט זה בהשגה על החלטה מנהלית סופית שתתקבל בעניינו.

למען הזהירות, ועל מנת ליתן לעותר שהות לפנות לגורם המוסמך, ניתן בזאת צו ארעי הא וסר על הרחקתו של העותר מתחומי ישראל עד ליום 31.7.2016.

ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התשע"ו (‏19.7.2016).