סיכום עניין בג"ץ 5459/17: פלוני נגד בית הדין הרבני ומספר גורמים נוספים

מדובר בתיק אשר הוגשה בו עתירה על ידי פלוני שכנגד בית הדין הרבני האזורי בתל אביב וכנגד גורמים נוספים כגון ראש אבות בתי הדין, יועץ משפטי לשיפוט רבני, ואחרים. העתירה עסקה בעיקר בפעולות ודיונים שנעשו בבית הדין הרבני אשר, לדברי העותר, פעלו לרעתו ולא הביאו אותו לכדי תוצאה צודקת והוגנת.

בעתירה נדונה מחלוקת בין העותר לבין המשיבה 7, שהיא ככל הנראה אשתו לשעבר, במסגרת סכסוך שהתגלע ביניהם בהליכים שהתנהלו בבית הדין הרבני. פלוני טען כי נוצרה תחושת אי צדק ונוהל לא הוגן בבית הדין. לטענתו, לא מימש את כל ההליכים הקודמים במישור הערעורי קודם לפנותו לבית המשפט העליון, חלק מתלונותיו נתונות בערעור ומנגד, אין הן מורות על התערבות מיוחדת של בג"ץ.

• העתירה ביקשה מבית המשפט העליון להפעיל את סמכותו ולהוציא צווים כנגד בתי הדין על רקע החלטות דיוניות.
• בדיון בפני השופט נעם הנדל נדחתה הבקשה שכן הייתה בו אי מיצוי הליכים, כלומר לא כל האפשרויות הקיימות בבית הדין הרבני נוצלו קודם לפנייה לבית המשפט העליון.
• בית המשפט הציע לעותר לשכור עורך דין שיסייע לו בתהליך ומספר מסמכים תמכו בכך כי טענותיו נדונו ונתנו משקל במסגרת ההליכים בפני בית הדין.
• בית המשפט קבע שהמקרה לא מצדיק התערבותו עקב העדר ממצאים תומכים מספיקים שתובילו לשינוי ההליך הרבני.

לאורך התיק הוגשו מספר בקשות להוצאת צווי ביניים, אך אלו נדחו על ידי השופט ח' מלצר. השופט המליץ לעותר לשלב את אשתו לשעבר כמשיבה בעתירה המתוקנת. יתר על כן, נקבע מועד לדיון נוסף בעתירה אשר נדחה לבסוף.

ב-11 ביולי 2017, הרשמת ליאת בנמלך פטרה את העותר מאגרה בהליך זה. ההחלטות השונות הן באות במסגרת הליך בירוקרטי ומשמעותן היתה הכנת הקרקע להמשך הדון בעתירה.

בסופו של דבר, כאשר בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בחן את העתירה, נפסק כי לא נמצאה עילה להתערבותו ביחס להחלטות הדוניות שיצאו מבית הדין הרבני האזורי ומבית הדין הרבני הגדול. לטענות היו גינונים כלליים וחסרו בתשתיות ראייתיות שיתמכו בהן באופן המצדיק התערבות שיפוטית.

בהחלטתו הסופית, לא הוטל על העותר חיוב הוצאות משפט ובית המשפט התיר לו לשקול שוב את דרכו המשפטית, אולי בפנייה לערעור במסגרת בתי הדין הרבניים עצמם.