פרשת המושבים נגד רשות מקרקעי ישראל

מדובר במקרה מורכב בו תנועת המושבים ותנועת האיחוד החקלאי, יחד עם מספר אנשים פרטיים, עתרו לבית המשפט העליון נגד מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל. הפרשה כוללת כמה תיקים משפטיים המשולבים יחד במטרה להכריע במחלוקות הנוגעות לקרקעות והסדרים אזוריים.

במרכז הפרשה עומדים בג"ץ 5414/16 ובג"ץ 1836/16, כשאליהם מתווספים תיקים נוספים כמו בג"ץ 637/17 וע"א 8352/16. הצדדים המרכזיים כוללים את תנועת המושבים, תנועת האיחוד החקלאי, לצד אנשים פרטיים כמו עופר ונועה פירט ועפרה שמחי, שהם עותרי מגזרים חקלאיים המייצגים אינטרסים משותפים נגד רשות מקרקעי ישראל והמדינה בכללה.

העותרים טוענים לרגולציה בלתי הוגנת מצד המדינה בנוגע לניצול וזכויות השימוש בקרקעות, דבר שמשפיע על היכולת שלהם לפתח את יישוביהם ולקדם פרויקטים כלכליים שיועילו למגזר החקלאי. מדובר במקרה שבו התמקדו המושבים במטרה לאחד את מאמצי התביעה שלהם מול הרשות וביקשו לקבל דין צדק בצורת צו על תנאי שמבטיח דיון מעמיק והוגן במחלוקות הקיימות.

• במקרה זה, העותרים עורכים ניסיונות לאחד דיון במספר תיקים כדי ליצור אחידות בקביעות המשפטיות ולהגיע להסדרים הוגנים שיתייחסו לצרכים של המושבים והחברים בהם.
• במסגרת העתירות ישנם דיונים בנושאי הזכויות הקנייניות של התובעים בקרקעות שהם מתפעלים ומגיעים מכך להסדרים שיבטיחו את פרנסת החקלאים ואת יציבות היישובים השונים.

במסמך הראשון שנכתב על ידי כבוד השופט א' שהם נשמעים קולות לגבי בקשת איחוד דיון העתירות לאור המגבלות המשפטיות הקיימות. המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, נדרשה להגיש את תגובתה ולהסביר את התנגדותה או הסכמתה באופן שיבחן האם יש עניין ציבורי שמותרת לו הקלה בהליכים המשפטיים.

מהמסמך השני עולה כי כבוד השופט מלצר, המשנה לנשיאה, עוסק באפשרות לאפשר הגשת ראיות חדשות או תגובות מטעם העותרים ותוך בחינת הקשרים בין התיקים השונים והמגבלות המשפטיות הכרוכות בהם. בקשות אלו נוגעות לאינטרסים של תיקים נוספים על הכף וההחלטות צריכות לכלול אפשרויות גידור ומתן מענה לעניינים המשותפים לעותרים כמו רשות מקרקעי ישראל.

במסמך השלישי, בהמשכז הדיונים, מתייחסות הרשמת ליאת בנמלך והיועצים המשפטיים לבקשה לאחד דיון במחלוקות הנוגעות לקשרים בין המושבים והמדינה ובינם לבין השיכון והאגודות השיתופיות. התעסקות זו במידת העניין הציבורי המתרחש סביב מימוש הקרקעות מבקשת להביא להקלת הדיונים.

בסופו של דבר, ההיסטוריה וההקשר שהובילו לפרשה זו ממחישים את המתח הקיים בין הצרכים הקהילתיים של המושבים והרגולציה הציבורית המופעלת על ידי רשות מקרקעי ישראל. הדיונים המשפטיים משקפים את האתגרים הרגולטוריים שמולם ניצבים הגורמים השונים במאבק זה, שדורש גישור מכיל בין הרצון להגן על האינטרסים החקלאיים לבין האפשרויות הפיתוחיות הגדולות והפיתוח האורבני הרחב.