תנועת המושבים ואחרים נ' רשות מקרקעי ישראל

במקרה זה, קבוצות של חקלאים ותושבים, המיוצגים על ידי "תנועת המושבים" ו"תנועת האיחוד החקלאי", עתרו נגד רשות מקרקעי ישראל. העותרים כללו שמות מוכרים כמו עפר פירט ומשפחתו וענבל אלופי-נוקראי, והם העלו טענות כלפי רשות מקרקעי ישראל בנוגע לניהול המקרקעין והשפעות על מחזיקי קרקעות חקלאיות.

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון בירושלים להוציא צו על תנאי נגד רשות מקרקעי ישראל, בדרישה לעצור פעולות ממשלתיות אשר, לטענתם, מסכנות את ההתיישבות החקלאית ואת האינטרסים של בעלי הקרקעות. אחת הדרישות המרכזיות הייתה להכריח את המדינה והסוכנות שלה, רשות המקרקעין, לספק הבהרות נוספות על המדיניות החדשה שננקטה לכאורה אשר עשויה להשפיע על זכויותיהם.

בית המשפט העליון, בהרכב של כבוד השופט א' שהם, קיבל את העתירה למתן דיון ותיאם את דיון העתירה יחד עם בג"ץ נוסף, בג"ץ 1836/16. למרבה העניין, העתירה לא הבדילה בין רשות מקרקעי ישראל לבין מועצת מקרקעי ישראל, ולכן בית המשפט פסק כי יש להוסיף את מועצת מקרקעי ישראל כמשיבה נוספת לעתירה.

במסמך נוסף במסגרת אותו תיק, ציינו העותרים את כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כמי שמוביל את הדיונים, והעלו בקשות נוספות לקבלת ראיות ותגובות מטעם הצדדים המעורבים. הבקשות הללו עלו לקראת דיון שנקבע לתאריך 23 בפברואר 2017, והן זימנו תגובות שונות מצד רשות מקרקעי ישראל ומדינת ישראל, שייצגו את הצד הממשלתי בדיון.

בנוסף, קיימת בקשה לאחד את הדיון בעתירה עם בג"ץ נוסף (637/17), והשופט ח' מלצר קבע כי הבקשות יידונו בהרכב. כמו כן, בית המשפט העליון בירושלים פעל באותו זמן לאחד כמה בג"צים על מנת לייעל את הדיונים בין הצדדים השונים המעורבים בסוגיה זו.

הקשיים והמחלוקות המרכזיות

הקונפליקט בין תנועת המושבים ורשות מקרקעי ישראל נוגע לניהול המקרקעין ולזכויות החקלאים על הקרקעות שלהם. העותרים טוענים שניהול המקרקעין החדש יפגע ביכולתם לשמור ולהמשיך לפתח את הקרקעות שבבעלותם ומנוהלות על ידם מזה עשרות שנים.

רשות מקרקעי ישראל מואשמת בכך שהיא מקדמת מדיניות העלולה לגרום להפרטת קרקעות ולהשפעות על המחזיקים בקרקעות חקלאיות בצורה שעלולה לפגוע בהתיישבות החקלאית ובשימור החברה הישראלית הכפרית. מצד שני, המדינה טוענת שהיא פועלת על פי המדיניות הכללית לשימוש נכון ויעיל במשאבי הקרקע של המדינה.

בנוסף, ישנם טענות לקשר לא חוקי בין גורמי כוח פוליטיים לגורמים עסקיים המנסים להפיק רווחים משימוש לא חקלאי בקרקעות, העשוי לשנות את פני הנוף הכפרי ולהפר את האיזון האקולוגי באזור.

החלטות בית המשפט

היבטים טכניים ומערכתיים עלו מדיונים קודמים, נותנים תמיכה בכך שבית המשפט נוטה לשקול את מבנה המדיניות הקרקעית החדשה ואת השלכותיה על הקהילות החקלאיות באופן רחב. נדרשת הסכמה רחבה של כלל המעורבים בנוגע להמשך התהליך המשפטי והדיוני, על מנת שהצדק יעשה ושמרכיבי החברה החקלאית ימשיכו ליהנות מהתנאים שלהם הם רגילים במגוון היבטים של חייהם האישיים והמקצועיים.

דיון נוסף בעניינם של תנועת המושבים והמעורבים בתיק צפוי בהמשך, וזאת כדי להעמיק בהבנה ובדיקת השלכות המדיניות על הקרקעות החקלאיות ואופי השימור הכפרי בישראל.