פרשת חוסין אבו חדיר ואח' נגד שר הביטחון ואח'

במקרה זה, מדובר בעתירה לבית המשפט העליון, שבה חוסין וסוהא אבו חדיר ערערו על החלטת שר הביטחון שלא להורות על הריסת בתי מחבלים יהודים, כפי שנעשה בבתי מחבלים ערבים. העתירה באה על רקע פרשה טראגית שבה נרצח הנער מוחמד אבו חדיר ע"י כמה צעירים יהודים.

העתירה הוגשה בעקבות החלטת שר הביטחון שלא להשתמש בתקנה 119 לתקנות ההגנה משנת 1945, שמאפשרת להרוס או לאטום נכסים של מבצעי פעולות טרור. העותרים, הוריו של מוחמד אבו חדיר, טענו כי החלטת השר נגועה בהפליה לרעה כלפי המיעוט הערבי שלא בצדק ומהווה פגיעה בשוויון.

השופטים שנכחו בדיון כללו את המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים נ' הנדל וצ' זילברטל. הכותבים הביעו דעות לגבי השימוש בתקנה 119 והאם יש להחילה גם על בתים של מחבלים יהודים כדי להשיג הרתעה דומה לזו המושגת כלפי מחבלים ערבים. נוסף על כך, הודגש הצורך לעמוד על שיקול דעתו של שר הביטחון במקרים כאלה ולהבטיח שלא תשא ההחלטה אופי מפלה.

• בשם העותרים הופיע עו"ד מוהנד ג'בארה, אשר טען כי יש להחיל מדיניות זהה על כל מחבל ללא קשר למוצאו האתני.
• בשם המשיב, שר הביטחון, הופיע עו"ד אבינעם סגל-אלעד. נציגי המשיבים האחרים גם נכחו והציגו את עמדותיהם.

בפסיקה הסופית, השופטים לא מצאו כי יש מקום לשנות את החלטת השר, אך העבירו ביקורת על הנהלים הקיימים והביעו דאגה לגבי שוויון ביישומה של תקנה 119. השופטים קבעו כי למרות הקושי, הוחלט שלא להתערב בשיקול דעתו של שר הביטחון לגבי השימוש בתקנה.

ישיבות הדיון התקיימו במספר תאריכים, כאשר מטרתן הייתה לבחון את השלכות ההחלטה והאם קיימות תשתיות ראויות להבטחת צדק שוויוני כלפי כל האוכלוסייה. דיונים נוספים עסקו בבקשות לשחרור מהתייצבות ובקביעת יועצים משפטיים וחיובי ייצוג עבור הצדדים הפועלים.

חשוב לציין כי העתירה התקיימה ברקע של תחושת עוול כבדה אצל המשפחה הערבית של מוחמד אבו חדיר, אשר נאבקת להשיב תחושת צדק אל מול המצב הקשה שנוצר. כמו כן, נבחן האם המיעוט הערבי במדינה מקבל יחס הוגן בתחום החוקתי והאם אין הפוגעה בעקרונות המוסר והשוויון של ישראל.

העתירה וכבודם של הצדדים בעניין זה עומדים כהד לביקורת על אופן יישום התקנות והמדיניות שהוחלה על קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה, שנראה לעיתים בעיניי הציבור גורם לחוסר שוויון והעמקת הקיטוב.

בסיכומו של דבר, אפילו אם נקבע שאין להפוך את החלטתו של השר, המקרה מדגים בהתאמה ברורה את המאבקים הפנימיים והלחצים שיש במערכת המשפטית והפוליטית בישראל, ובמיוחד כאשר מדובר על מקרים רגישים מבחינה לאומית ואתנית.