סיכום פסק הדין בתיק בג"ץ 5258/17 - פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי

במהלך השנה 2017, הגיש אדם (שכאן נקרא לו פלוני) עתירה לבית המשפט העליון נגד המוסד לביטוח לאומי. העתירה עסקה בבקשתו של העותר לקבל סיוע מהמוסד לביטוח לאומי, שנדחה על ידי המוסד, בטענה שאינו עומד בקריטריונים הנדרשים לקבלת פיצוי.

התיק נדון במשך כשנתיים בבית המשפט העליון, כאשר הצדדים הוצגו על ידי עו"ד מוחמד גאלב יחיא מטעם העותר ועו"ד הדס ערן מטעם המוסד לביטוח לאומי. התנהלו מספר בקשות והחלטות ביניים, שכללו בין השאר בקשות להארכות זמן מצד המשיב (המוסד לביטוח לאומי) ובקשות מצד העותר לקיום דיונים נוספים.

במסגרת הדיונים, בית המשפט הכיר בכך שיתכן ועומד מונחת כאן פגיעה כואבת בחייו האישיים של העותר, אך ההחלטה הסופית התמקדה בקריטריונים המשפטיים ובתנאים המוגדרים לקבלת סיוע מהמוסד לביטוח לאומי.

למרות המאמצים של העותר והשופט, המוסד לביטוח לאומי עמד בהחלטתו לא להעניק את הפיצוי, והפרקליטות הבהירה לבית המשפט כי על העותר לקחת בחשבון אפיקים אחרים של קבלת סיוע, כולל אפשרות להגיש תביעת נכות כללית או לקבל טיפול במרכז סיוע לנפגעי חרדה.

בדיון המסכם שהתקיים בשנת 2019, קבע בית המשפט תחת עיניהן הפקוחות של השופטות והשופטים ברק-ארז, ג' קרא ומינץ, כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר עמידה בתנאי הזכאות לקבלת פיצוי כפי שנקבעו בידי החוק, למרות הנסיבות הייחודיות והמכובדות שהוצגו.

לסיכום, נחתם התיק בהחלטה שאין מניעה לעותר להמשיך בהליכים אחרים העומדים לרשותו לקבלת סיוע, אך בה בעת נדחתה עתירתו הספציפית כנגד המוסד לביטוח לאומי. לאורך הדרך, בית המשפט הדגיש את חשיבות מתן מענה אישי ופרטני לנסיבות יוצאות דופן, אך עם זאת הכיר גם במגבלות החוק והמוסדות המשפטיים.

• מעמדות הצדדים: עו"ד מוחמד גאלב יחיא ייצג את העותר, בעוד המוסד לביטוח לאומי יוצג ברובו על ידי עו"ד הדס ערן.
• נערכו מספר החלטות ביניים אשר דנו בבקשות הארכה שהוגשו תדיר על ידי המוסד.
• בסופו של התהליך, נדחתה העתירה תוך הדגשה על האפשרויות האחרות לסיוע שעדיין עומדות בפני העותר.

סופו של התהליך מדגיש את המורכבות שבעניין אישי וחברתי חוצה תחומים שכזה, כאשר מערכת המשפט מנסה לנווט בין הצדדים הרבים המעורבים, והצרכים השונים העומדים בפני אדם אשר נקלע לקושי רב בחייו האישיים. ההכרה בצרכים אלו הייתה, לכאורה, אך היא לא יכלה לשנות את התוצאה המשפטית במצב בו החוק אינו תומך בגישה הישירה שהעותר ביקש לקדם.