סיכום תיק בג"ץ 5258/17: פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי

התיק שלפנינו עוסק בעתירה שהוגשה על ידי פלוני כנגד המוסד לביטוח לאומי לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העותר, שנפגע וביקש לקבל פיצוי על כך, העלה את טענותיו בתמיכה לעזרה כספית במסגרת הנפגעים של פעולות איבה.

ההליך המשפטי החל כאשר העותר, באמצעות עורך דינו מוחמד גאלב יחיא, הגיש עתירה לבג"ץ בשנת 2017, בה ביקש לקבל צו על תנאי נגד המוסד לביטוח לאומי. העותר טען כי מגיעות לו זכויות במסגרת זו בשל הפגיעות שחווה.

• ביוני 2017: העותר הגיש את עתירתו לבית המשפט העליון, והשופט ע' פוגלמן אשר את קבלת העתירה והורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי, להגיש תגובה מקדמית תוך 90 ימים.
• ינואר 2018: ההליך התקדם באיטיות, כאשר התקבלו בקשות להארכות מועד מצד המוסד לביטוח לאומי, והחלו להתקיים דיונים לנוכח המורכבות המיוחדת של המקרה.
• אפריל 2018: הכל התקדמו לקראת דיון בהרכב מורחב, מה שהבהיר את מורכבות הנושא ואולי גם את החומרה הנתפסת בקהילה.

בהמשך לכך, בחודשים מאי ויוני 2019, ניתנו ארכות נוספות שהמשיב ביקש על מנת להשלים את הגשת הודעותיו והתייחסותיו בהתאם לבקשות שהוצגו כנדרש מהמדינה. יולי 2019 נקבע לדיון נוסף, אך התהליכים נמשכו, והתיק המשיך להתנהל לנוכח אי הבהירות הנמשכת לגבי הקריטריונים שבהם פלוני אינו עונה כדי לקבל פיצויים לפנים משורת הדין בשל גביית זכויות נפגעי פעולות איבה.

פסק הדין ניתן באוקטובר 2019 ובו פירטו השופטים ד' ברק-ארז, ג' קרא וד' מינץ כי לבסוף, לאחר בחינה מעמיקה, נמצא כי פלוני אינו עומד בקריטריונים לקבלת פיצויים במסגרת המתוארת לעיל. אולם, בית המשפט העליון הבהיר שהעותר עדיין רשאי לפנות ולבקש סיוע מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת נכות, וכך יוכל לנסות לקבל הכרה בגין פגיעותיו בהתאם למידע הרפואי העדכני שברשותו.

• בית המשפט גם הפנה את העותר למרכז סיוע מיוחד לנפגעי חרדה, והבהיר כי הוא יכול לקבל סיוע במרכז זה אם יבחר בכך, למרות דחיית העתירה.

נוכח כל האמור לעיל, דחה בית המשפט העליון את עתירתו של פלוני ללא מתן צו להוצאות, אך הבהיר כי חשוב שהמדינה והמוסד לביטוח לאומי יעשו ככל שביכולתם על מנת לסייע לעותר במסגרת האפשרויות שנפתחו בפניו. תיק זה מדגים את מורכבות הטיפול במקרים דומים, בהם עולה הצורך בשיקול דעת במערכת המשפט בנוגע לנפגעים אשר מעמדם אינו ברור במסגרת החוק הקיים.