תקציר תיק בג"ץ 5239/11: ליאת דאשט ואח' נ' כנסת ישראל

תיק בג"ץ 5239/11 הוא תביעה שהוגשה על ידי ליאת דאשט ואחרים נגד כנסת ישראל. בין העותרים ניתן למנות את אורי אבנרי מארגון גוש שלום, אחת התנועות הבולטות בישראל למאבק למען שלום וזכויות האדם. נושא התביעה היה נגד חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, חקיקה שעוררה ויכוחים רבים בנוגע לחופש הביטוי וזכויות אזרח.

מהלך ההליכים כלל מספר רב של דיונים שהתבצעו בבית המשפט העליון. במסגרת בקשה לעיון בתיק בית המשפט, שנדונה ב-16 בספטמבר 2018, ניתנה הזדמנות לצדדים להשיב לבקשה עד ה-11 באוקטובר 2018. אין זה מפתיע שהנושא גרם לעניין ציבורי רחב בשל המורכבות והחשיבות של חוקי היסוד וחופש הביטוי במדינה דמוקרטית.

• ביום ה-14 באוקטובר 2018 הוחלט, בהיעדר התנגדות מטעם המשיבים ובהתבסס על חשיבותו הציבורית של ההליך, לאשר את בקשת העיון.
• עוד קודם לכן, דיונים נוספים נקבעו בנובמבר ודצמבר 2013, וכן בפברואר ומרץ 2014, כאשר נדונה בקשה להגיש תגובות נוספות, כל צד בהתאם לנושאים שהוצגו בתיק.

בדיונים המרכזיים שנערכו באפריל 2015 ישבו בהרכב מורחב הנשיא לשעבר גרוניס, הנשיאה נאור ומספר שופטים דומיננטיים נוספים. ההחלטה הסופית התקבלה בהצבעה פה אחד על ביטול סעיף 2(ג) של החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, כאשר שופטים מסוימים חלקו דעות נפרדות באשר לחלקים אחרים של החוק.

בית המשפט הדגיש את החשיבות של חופש הביטוי כחלק מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית, אך הדגיש גם את האיזונים הנדרשים בין חופש זה לבין הצורך להגן על אינטרסים ציבוריים ולאומיים, במיוחד בלחץ של מצבים פוליטיים ומדיניים.

התיק משקף את ההשלכות המשפטיות והחברתיות של נושאים חוקתיים ודרכי ההתמודדות של מערכת המשפט עם דילמות הנוגעות לחקיקה הפוגעת באמצעים חשובים של דמוקרטיה ליברלית. החלטות מסוג זה מחדדות את הצורך בחקיקה מאוזנת שאינה פוגעת יתר על המידה בעקרונות יסוד חיוניים במדינה.

נכון לשעת סיום ההליכים, התממשות וגיבוש ההחלטות בתיק זה כללו שינויים בחוק והובילו לחקיקה רכה יותר בתחום זה, שכן בית המשפט העליון קבע שההוראות בחוק כפי שהן עומדות, אינן מתיישבות במדויק עם העקרונות החוקתיים שהמדינה מחויבת עליהם.