סיכום תיק בג"ץ 5239/11: העתירות נגד מדינת ישראל

במסגרת בג"ץ 5239/11 נידונו מספר עתירות המתקשרות לנושאים שונים הקשורים לפגיעה אפשרית בחוקי מדינת ישראל וחופש הביטוי. העותרים כללו שורת גופים ויחידים בולטים, בהם אורי אבנרי וארגון "גוש שלום", לצד גופים נוספים כמו התנועה הערבית להתחדשות וקואליציית נשים לשלום. הנשיאים והשופטים המכהנים בדיון זה כללו דמויות משפטיות בולטות כגון הנשיאה נאור והשופטים רובינשטיין, מלצר וג'ובראן.

המשיבים בעתירות אלו היו בעיקר קובעי מדיניות המייצגים את הכנסת וראשה, כמו גם שרי האוצר והמשפטים, והיועץ המשפטי לממשלה.

הדיון עסק בנושאים מהותיים לרפובליקה הדמוקרטית כגון חוקי יסוד וחופש הביטוי, מאבק נגד עדכון של "חוק החרם" אשר הינו חוק המשטרתי הישראלי המייחד פגיעה אפשרית במעמדה של מדינת ישראל באמצצעות חרם עליה.

• החלטה מיום 26.02.2014: בית המשפט אישר למבקש להגיש טענות נוספות בכתב.
• בישיבת הדיון נקבע כי על כל הצדדים להגיש תגובות עד ל-7 באפריל 2014, כאשר כל תגובה תוגבל ל-12 עמודים בלבד.

העתירות דוגלות בעיקרון של חופש הביטוי החברתי והפוליטי ומתנגדות לאיסור גורף על חרם, אשר לטענת העותרים פוגע בזכות הציבור להביע ביקורת כנגד המדינה ומוסדותיה בדרכי שלום.

דיונים נוספים בנושא

במהלך 2014 ו-2015 המשיך בית המשפט העליון לדון בתיק, כאשר החלטה משמעותית נתקבלה ב-15 באפריל 2015. בשלב זה החליטו השופטים, בהובלת הנשיאה מרים נאור והנשיא בדימוס אשר גרוניס, לבטל את סעיף 2(ג) של חוק החרם, אך לשמור על תקפותם של סעיפים אחרים.

• ברוב קולות: שופטים מסוימים, בהם גרוניס ונאור, תמכו בהשארת חלק מהסעיפים בחוק כתקפים, בעוד שופטים אחרים כמו דנציגר וג'ובראן הציעו גישות שונות.

במהלך הישיבות השונות, עלו גם סוגיות פרוצדורליות הקשורות בזכויות עיון בתיק על פי בקשה. ב-14 אוקטובר 2018, נתקבלה בקשה לעיון בתיק בתנאי תיאום מראש, דבר שהדגיש את הפתיחות השיפוטית לגבי גישה לנתונים משפטיים.

לסיכום, תיק בג"ץ 5239/11 ממשיך להיות אבן דרך לנושא חופש הביטוי והזכויות הדמוקרטיות בישראל. הוא מסייע להבנה כיצד מערכת המשפט יכולה להתגייס כדי לאזן בין אינטרסים חוקתיים חשובים וצרכים חברתיים משתנים תוך שמירה על עקרונות של שוויון וזכויות אדם.