סכסוך סביב קבר הרשב"י במירון: מאבק משפטי בין גופים דתיים ומשרדי ממשלה

בבית המשפט העליון נדונה סדרת עתירות של עמותות וגופים דתיים הקשורים לקבר הרשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) במירון כנגד מספר משרדי ממשלה ורשויות. הקונפליקט המרכזי עוסק בניהול והשימוש בשטח הקבר ובקבלת החלטות הנוגעות לפיתוח המקום, שם עולים לרגל רבות במהלך השנה ובמיוחד בל"ג בעומר.

העותרים – עמותת ישיבת התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, וכן מספר רבנים וחברי ועד ההקדשות – מבקשים להבטיח שהניהול של האתר יישאר בידיהם, בטענה שהם המוסמכים לפקח על הפיתוח והתחזוקה של הקבר, בהתאם למסורת רבת שנים של ניהול הקבר על ידי ההקדשות והעדות הספרדיות בצפת ובמירון.

מנגד, המשיבים – הכוללים את שר האוצר, שר התיירות, והועדה המייעצת לשר האוצר – מתכוונים לערוך שינויים בפיתוח האתר כדי להקל על מבקרים ולשפר את האבטחה והתשתיות, מה שעלול לדבריהם להצריך שינוי במבני ניהול ובהסכמות השונות בין הגופים המעורבים. הממשלה טוענת כי יש צורך דחוף בשיפור התשתיות כדי להתמודד עם אלפי המבקרים המגיעים לאתר, בעיקר בחגים ואירועים מיוחדים.

החלטות והשתלשלות הדיונים

במהלך השנים האחרונות נפתח פרק חדש בדיונים כאשר המדינה הציעה פתרון זמני שעיקרו הוא השארת מצב הניהול הקיים לתקופת ניסיון של שלוש שנים. לפי ההסכם הזמני, ייבחנו המנהלות הקיימות ומידת התאמתן לצרכים העכשוויים של המבקרים. במידה וההסדר לא יושם כראוי, המדינה שומרת לעצמה את הזכות לחדש את החלטותיה לגבי הפקעת המנהלות המקומיות.

הדיונים בעתירות נדחו והתקיימו מספר פעמים, כאשר הדיונים האחרונים התקיימו בהרכבים שונים של שופטים, בהתאם לחשיבותם וניסיונות להסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט. כך למשל, לפי החלטה של כבוד השופטת א' חיות, נקבע למנוע דחיית דיונים אך לאפשר הארכות מועד שהיו נדרשות בשל ניהול מסודר וכיבוד הזכויות המשפטיות של כל הצדדים המעורבים.

הסדרים ותגובות משפטיות

נכון להיום, אין עדיין פתרון קבוע והמחלוקת נותרה בעינה, אם כי הוכרז כי ההסדרים הזמניים יימשכו, מתוך תקווה למצוא פתרון משותף המסדיר את כל הבעיות. שופטי בג"ץ קיבלו מספר חוות דעת משפטיות בנוגע להתרחבות ואפשרויות השימוש הקרקעיות, לצד ניסיונות להיוועצות עם מומחים רלבנטיים לתחומי התיירות וההכרזות השונות בנוגע לזכויות הקרקע.

• המדינה ממשיכה לדון בהקמה של תוכניות לשיפור מתחם הקבר, ולשם כך זקוקה לשיתוף פעולה יותר תכוף מצד העמותות והמוסדות הדתיים המקומיים.
• העמותות מבקשות לשמור על המסורת והניהול שהשתרש בהתאם לסמך התקופות ההיסטוריות.
• כל הצדדים מצהירים על מחויבות לכבוד ולשיתוף פעולה, אך מבקשים הבטחות חוקיות להבטחת זכויות הניהול והפיתוח של האתר.

עם כל זאת, התיק טרם הגיע לסיומו והצדדים ממשיכים בניסיונות הידברות והסדרת המחלוקות בעזרת מתווכים ומומחים משפטיים. ציבור המבקרים עצמו מצפים לפתרונות מהירים שישמרו על חווית הביקור במתחם הקבר הייחודי שנחשב לחשוב ביותר במורשת היהודית-הספרדית.