תקציר המקרה בג"ץ 5146/15 - אברהם חדד נ' משרד החינוך

במקרה זה, פנה אברהם חדד לבית המשפט הגבוה לצדק במטרה לערער על החלטת משרד החינוך שלא לאשר את ספרו, "המשטר במדינת ישראל - מדינה יהודית ודמוקרטית", כספר לימוד לבגרות באזרחות ומדריך למורים. חדד טען כי ההחלטה נתקבלה בצורה לא סבירה, וביקש אף לפטר מספר בעלי תפקידים במשרד החינוך אם יוכח שהחלטותיהם נפלו בשל אפליה, כוונת זדון או שקר.

בית המשפט שדן בתיק כלל את השופטים ס. ג'ובראן, צ. זילברטל וא. שהם. לאורך הדיונים טען חדד שמשרד החינוך והעומדים בראשו פעלו באופן לא הוגן מולו, התנהגות שפגעה בו אישית ובעבודתו המקצועית. הוא ביקש להסביר מדוע האישור לא ניתן לספרו על אף שהוא עומד בדרישות המינהליות וכולל תכנים חיוניים ללימודי האזרחות.

העתירה כללה גם דרישה למתן צו על תנאי, על מנת שמשרד החינוך יפרט את הסיבות המלאות לדחייה. חדד טען כי אי האישור מעכב את יכולתו להמשיך ולהפיץ את הידע על משטר מדינת ישראל, ושספרו מכיל תכנים פרקטיים וטובים לצורך לימודי האזרחות לתלמידי התיכון.

• המשיב העיקרי הוא משרד החינוך, ברשות העומדים לפתח את מדיניות הלימודים בבתי הספר התיכוניים.
• מעורבים נוספים כוללים את מנהלת אגף הספרים, היועצת המשפטית של המשרד ואחראי על תכני לימוד האזרחות.

בקשה נוספת במהלך הדיונים הייתה להבהרה מצד בית המשפט להחלטות מסוימות שניתנו במהלך ההליך. עם זאת, השופט א. שהם קבע כי בית המשפט לא נוהג לתת הבהרות במהלך הדיון אלא רק בפסקי הדין שיינתנו בתום ההליך.

בהחלטתו הסופית דחה השופט א. שהם את העתירה והסביר כי אין עילה מספקת להורות למשרד החינוך על שינוי החלטתו. הוא מציין שההחלטה התבססה על מספר הערכות של מומחים אשר בחנו את הספר ולא אישרו אותו מטעמים מקצועיים ברורים. החמור אף יותר הוא הצעתו של חדד לפטר את העובדים, הצעה שנעשית לעיתים רחוקות ביותר בביקורת על הגוף המינהלי במדינה.

לבסוף, פסק הדין חייב את העותר לשאת בעלויות המשפט של הצד השני בסכום של 3,000 שקל. השופט שם דגש על כך שעל המעורבים להמשיך ולפעול על פי קריטריונים מקצועיים ומעטה שיקול הדעת בנושא אישור ספרי לימוד חיוני ולגיטימי, כל עוד אינו נעשה באפליה או בצורה בלתי סבירה.

המקרה מדגיש את חשיבות השקיפות והלגיטימיות במערכת החינוך, אך גם את הצורך ביכולת למנוע אי סבירות בהליכי אישור חומרים חינוכיים חשובים. הוא תורם להבנה על מורכבות הקשר בין המחברים למערך חינוך במדינה, ובכך מעורר דיאלוג חשוב על הדרך שבה המערכת מאשרת ספרי לימוד בעוד שקיפות וניטרליות.