תקציר בג"ץ 5141/16 ו-בג"ץ 5506/16: מחאמרה נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

בשנת 2016 פנה מוחמד מוסא מחאמרה ואבראהים מוסא מחאמרה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים, על מנת למנוע את הריסת מבנה שבבעלותם בגדה המערבית. העותרים, שנעזרו במוקד להגנת הפרט, טענו כי יש להימנע מהריסת המבנה עד להכרעה נוספת.

העתירה הראשונה, בג"ץ 5141/16, הוגשה כנגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והיועץ המשפטי לממשלה. העתירות נדונו בעקבות פיגוע רצחני שארע בתל אביב ב-8 ביוני 2016, שבו נרצחו ארבעה ישראלים ונפצעו עשרות.

בגדר הבקשה לצו ביניים, הוציאה השופטת ציפורה זילברטל צו ארעי המונע את הריסת המבנה נשוא העתירה עד לדיון נוסף. מאוחר יותר, החלטות נוספות ניתנו בעקבות בקשות חוזרות מצד העותרים. התאריך שנקבע לדיון בפני הרכב השופטים היה ה-14 ביולי 2016.

בעת הדיון נידונה עתירה נוספת, בג"ץ 5506/16, שהוגשה על ידי אחמד מוסא מחאמרה, פאטמה עבדאללה שחאדה מחאמרה ואחרים כנגד אותם משיבים, על רקע הריסת חלקים ממבנה אחר. בעתירה זו, טענו העותרים כי ההריסה פוגעת בזכויותיהם הלאומיות והפרטיות, וכי אין הצדקה משפטית להריסת כלל המבנה.

בית המשפט, בהרכב של כבוד השופטת אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט אורי שהם, דן בשתי העתירות במקביל והכריע כי בעקבות חוות דעת משפטיות שהוגשו על ידי הצדדים, יש להימנע מהריסה כוללת של המבנה, למעט חלקים ספציפיים שלו.

• השופט שהם ציין כי יש להסתכל בהקשר הרחב שבו מתבצע הפיגוע, והחליט כי יש להימנע מהריסת חלקים שאינם נדרשים לצורכי אכיפה מיידית של החוק והסדר הציבורי.
• השופטת חיות ציינה כי יש לשקול את הפגיעות הפיזיות והנפשיות העלולות להיגרם לדיירים, והמליצה לצמצם את ההריסה לרמה המינימלית הנדרשת.
• השופט פוגלמן הצטרף לעמיתיו בקביעתו כי יש להישמר מהצורך לנקוט בצעדים מוקדמים שיהוו פתרון זמני אך לא בהכרח סופיים.

לצד הריסת חלקי מבנים שנחשבו כאיום בטחוני, העתירו השופטים שיקולים מורכבים שהונחו לפניהם, כולל זכויות האזרחים וזכותם למגורים. ההחלטה חיונית במיוחד בהתחשב במורכבות המצב הבטחוני והפוליטי באיזור.

לאחר דיון מעמיק, פסק בית המשפט כי על כוחות הביטחון להרוס רק את הקומה השלישית של המבנה ולעצור מבלי לפגוע בקומה הראשונה שנותרה שלמה. בהחלטתו ציין בית המשפט את ההכרח לאזן בין צורכי הביטחון של המדינה ובין הגנה על חייהם וזכויותיהם של תושבי האזור.

פסק הדין שניתן בסופו של דבר ב-24 ביולי 2016, התחשב בשורה של צרכים ומשמעויות, והיווה ניסיון למצוא פשרה בין דרישות הצבא לבין זכויותיהם של הפלסטינים באזור.