תקציר המקרה: מוחמד מוסא מחאמרה ואחרים נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

מקרה זה עוסק בעתירות שהוגשו בבית המשפט העליון על ידי מספר תושבים פלסטינים ומשפחותיהם בגדה המערבית נגד החלטות המפקד הצבאי באזור. העתירות הוגשו בעקבות החלטות להרוס מבנים ששייכים למשפחות מחאמרה בעקבות פיגוע טרור שאירע במתחם "שרונה" בתל אביב.

העותרים, בני משפחת מחאמרה, ושניים נוספים פנו לבית המשפט העליון בבג"ץ 5141/16 ו-5506/16 בטענה כי החלטת הצבא להרוס את המבנים אינה מוצדקת ובלתי חוקית. הם יוצגו על ידי עו"ד חביב לביב ועו"ד מיכל פומרנץ. הטיעון המרכזי של העותרים הוא שהריסת המבנים פוגעת בזכויותיהם ובמהלך חייהם ללא הצדקה.

המצדדים, בהם הן מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והן היועץ המשפטי לממשלה, טענו כי ההריסה היא חלק מאמצעי הרתעה שמיועדים למנוע פעולות טרור בעתיד. הם יוצגו על ידי עו"ד אבישי קראוס ועו"ד אבינועם סגל-אלעד.

באחת מהדיונים, פורסם פסק דין על ידי השופט א' שהם. בו, נידונו סוגיות עקרוניות כמו מגבלות השימוש בצווי הריסה ככלי ענישה והרתעה.

• השופט שהם ציין את המורכבות של הסוגיה, שכן חרבו של החוק תלויה על מימוש עקרונות החוק לצדק מצד אחד וביטחון הציבור מהצד השני.
• לדבריו, יש לשקול היטב האם הריסת המבנה תורמת לביטחון או שמא היא גורמת לנזק מיותר ובלתי הפיך, ובכך היא יכולה לפגוע בעיקרון המידתיות.
• לאחר שקילת הדברים, הגיע המסקנה שיש להרוס קומה שלישית בגין המעורבות הישירה שלה, אך לא ראוי להרוס את הקומה הראשונה, כיוון שאין לה זיקה ישירה לפעילות הטרוריסטית.

פסק הדין במקרה זה מייצג את האיזון המורכב שבין שמירה על הביטחון הלאומי לבין הגנה על זכויות הפרט ועל הקלה בפגיעה ככל האפשר. כתוצאה מההחלטה, הריסת קומות בבניה תבוצע בצורה שתפחית ככל הניתן פגיעה באנשים שלא היו מעורבים ישירות בפעילות הטרור.

תהליך נוסף בנושא זה קשור בהגשת חוות דעת הנדסית ודעות משפטיות שונות מצד שני הצדדים, שבעקבותן אפשר היה להורות על גזילת חומר נוסף והנושאים המשפטיים הקשורים אליו. נציגי העותרים ואנשי הממשל הצבאי הוזמנו להגיש את עמדותיהם בכתב, והם נדרשו לעשות זאת במסגרת זמנים קצובה.

לסיכום, תוצאה המרכזת היא הריסת קומות מסוימות וחשובות בלבד, תוך התחשבות בזכויות הצדדים. הפסיקה מהווה דוגמה לאופן שבו בוחנים בתי המשפט את הצורך באבטחת הציבור מול זכויות הפרט בחברה דמוקרטית, תוך הקפדה על מיצוי כלים מקסימליים לביטחון לצד מיצוי דרכי פעולה שמיטיבות את אופי הכלים שננקטים.