תקציר התיק: בג"ץ 499/14 - קרגייב מאיה סורן ואח' נגד משרד הפנים והוועדה ההומניטארית

בתיק זה פנו מספר עותרים לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד משרד הפנים והוועדה ההומניטארית שלו, בבקשה למתן צו על תנאי בנושא כלשהו שקשור כנראה להחלטות הוועדה.

העותרים הם מאיה סורן קרגייב, מוחמד הנייה, ותמיר קרגייב, שפנו יחד כדי לערער על החלטה מסוימת של משרד הפנים. ההליך החל בינואר 2014 והשתרע על פני קרוב לשנה.

בתאריך ה-20 בינואר 2014 התקבלה החלטת השופט א' רובינשטיין להורות למשיבים, שהם משרד הפנים והוועדה ההומניטארית, לספק את תגובתם לעתירה תוך 21 יום.

חודשיים לאחר מכן, בתאריך 19 במרץ 2014, ניתן המשך להליך על ידי השופט רובינשטיין, שהורה לעותרים להודיע תוך שבוע אם אין מקום לחזור בהם מן העתירה בעקבות תגובת המשיבים.

בעקבות דיונים והלבטות, הוחלט להעביר את הדיון להרכב שופטים רחב יותר, ובתאריך ה-3 באפריל 2014 התפרסמה החלטה זו, כשהשופט ציין שלא בלי התלבטות הוחלט על כך.

כמעט שנה מאוחר יותר, ב-2 במרץ 2015, בעמדת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ישבו השופטים ח' מלצר, נ' סולברג, ומ' מזוז לדון בתיק. במהלך הדיון, לאחר קבלת הערות מבית המשפט, הודיעו העותרים על חזרתם מהעתירה, תוך שמירה על זכויותיהם לפנות להליכים משפטיים נוספים בבית הדין לעררים במקרה הצורך.

המשיבים, בתגובה לכך, הסכימו שבמקרה זה לא יעלו טענות שיהוי על התקופה שלאחר הגשת העתירה, למעט מקרים מיוחדים שנקבעו בתיק אחר.

כך הסתיים ההליך של בג"ץ 499/14, כאשר העותרים בחרו לקבל את ההערות של בית המשפט ולבחור בדרך חלופית לפתרון המחלוקת שלהם עם משרד הפנים. ככל הנראה, מדובר בסוגיה רגישה הקשורה להחלטות הוועדה ההומניטארית, אולם פרטים מדויקים בנוגע למחלוקת אינם מופיעים בתמציות שנמסרו.

לסיכום, התיק מדגים את מורכבותם של מקרים משפטיים בהם ישנו צורך לבחון את מאזן הכוחות בין הפרטים למערכת השלטון, ולעיתים דווקא ההחלטה להפנות את הסוגיה לערכאות שונות יכולה להביא לפתרון מועיל יותר עבור כל הצדדים המעורבים.