תקציר פסק הדין

תקציר המקרה של אימן טביה נגד משטרת ישראל

המקרה של אימן טביה עוסק במשפט שהתנהל בבית המשפט העליון בין אימן טביה, תושב יהודה ושומרון, לבין משטרת ישראל. העותר ביקש את העזרה של בית המשפט בטענה שהוא מנוע מלהיכנס לשטחי מדינת ישראל בשל מידע מודיעיני שמקשרת אותו לעבירות שהייה בלתי חוקית ועבירות רכוש. המטרה העיקרית של העתירה הייתה להסיר את המניעה על כניסתו לארץ, וכן לדרוש חשיפה של נהלים המקבלים להחלטות מסוג זה.

אימן טביה, הדר על אצלו עורכי הדין, טען כי הוא שומר חוק וכי לא ביצע עבירות כלשהן שמוצדקות את המניעה המוחקת על כניסתו לישראל. בנוסף, הוא טען שהאיסור לפנות באופן חופשי לישראל מקשה עליו לפרנס את משפחתו. הוא גם דרש לפרסם את הנהלים המדויקים על פיהם מקבלים החלטות אלו, כדי שתושבי האזור יבינו מדוע נמנעים מלהיכנס לישראל.

הממשלה הגיבה לעתירה על ידי טענה שיש לדחות את הבקשה בטענה שטביה יכול היה לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים כדי לקבל סעד. המשיבים טענו שבית משפט כזה מוסמך לדון בעניינים הקשורים להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל.

השופטת ד' ברק-ארז, שדן בתיק, ציין שאין מספיק מידע על טיב המידע שהמשטרה מחזיקה נגד העותר, וכן על הנהלים הקיימים. בהתחשב בכך, קובע שפסק הדין לא יהיה לטובת אימן טביה, אך גם לא יוטלו עליו הוצאות.

  • העתירה נדחתה מאחר ולטביע לא היתה אפשרות להוכחת זכותו המלאה לכניסה לישראל.
  • לא נמסרו הוצאות כתגובה להחלטה.
  • הודגש צורך בפנייה לבית משפט בפורומים מנהליים בעתיד.
  • נעשה ניסיון להגיע לבירור עקרוני של הנהלים שאינם נחשפים בדרך כלל בפני הציבור.

בנוסף למשפט על המניעה לכניסה לישראל, אימן טביה ביקש השבה של אגרת בית המשפט, אך הבקשה נדחתה מאחר והעתירה נדחתה בהחלטת בית המשפט ללא בקשתו. בניגוד למקרה בו העתירה היתה נמשתכת או אם הייתה מתקבלת על ידי בית המשפט, לא היתה קיימת עילה להשבת האגרה לפי תקנות בתי המשפט.

על אף כל ניסיונותיו של אימן טביה לקבל פטור מתשלום האגרה בשל מצב כלכלי קשה עליו טען, בית המשפט דחה את בקשתו לפטור מהתשלום. כמה מהטענות שהתבקשו כוללות ביקורת על אי צירוף אסמכתאות מספקות לבקשה, כמו נתונים על הכנסות והוצאות על המשפחה של העותר.

המקרה של אימן טביה מדגיש את המורכבות שבקבלת החלטות הקשורות להשתתפות מדינת ישראל בחיי יום יום של תושבי האזור, ואת הצורך בניהול שקוף וברור בכל הנוגע לנהלים המשפיעים על גישה למקומות עבודה ולתעסוקה במדינה. במקביל, המקרה מדגיש את הדרך המשפטית המתאימה לניהול הליכים כאלו מול המדינה, ואת חשיבות ההוכחות והמסמכים המפורטים לתמיכת הטענות.

לקריאת פסק-דין לחץ כאן
בג"צ 490/15 – אימן טביה נ' משטרת ישראל
בגץ
490/15
בית המשפט:
בית המשפט העליון
תאריך:
23-06-2015
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
עותרי/מבקשים:
  1. אימן טביה (באמצעות עו"ד סובחי מחאמיד)
בפני השופטים:
  1. ע' פוגלמן (שופט)
  2. ד' ברק-ארז (שופטת)
  3. מ' מזוז (שופט)
פסק-דין
בג"ץ 490/15 - אימן טביה נ' משטרת ישראל ואח'490/15">עליון

בג"ץ 490/15

אימן טביה

נ ג ד

1. משטרת ישראל

2. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[23.06.2015]

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

בשם העותר:

עו"ד סובחי מחאמיד

בשם המשיב:

עו"ד פרימן מוריה

עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1. העותר, תושב האזור, מנוע מלהיכנס לשטחי מדינת ישראל. המניעה נובעת, לטענת המדינה, בשל מידע מודיעיני שקיים בעניינו הקושר אותו לעבירות שהייה בלתי חוקית ועבירות רכוש. על רקע זה, העתירה מכוונת להסרת המניעה בכל הנוגע ליכולתו של העותר לקבל היתר כניסה לישראל, וכן לחשיפתם של נהלי המשטרה שמכוחם מוטלת מניעה על כניסתם של תושבי האזור לישראל.

2. בעתירה נטען כי העותר הוא שומר חוק וכי לא רשומה לחובתו כל עבירה או הפרת חוק אחרת שיש בה כדי להגביל את כניסתו לישראל. עוד טוען העותר כי המניעה שחלה עליו מהווה מכשול המכביד עליו לפרנס את משפחתו. במישור העקרוני, העותר טוען כי נהלי המשטרה בכל הנוגע לאמות המידה לאי-הענקתם של היתרי כניסה לישראל לתושבי האזור אינם מפורסמים, וכי בפועל לא נמסר לתושבי האזור מהי הסיבה שבגינה נמנעת כניסתם לישראל. לטענת העותר, התנהלות זו של המשיבים מנוגדת לדין ופוגעת הן במי שכניסתו לישראל נמנעת והן בזכויותיהם של שאר תושבי האזור ה"נותרים בערפל" באשר לסיבות שבגינן הם יכולים למצוא את עצמם מנועים מלהיכנס לישראל.

3. בהחלטה מיום 29.4.2015 התבקשו המשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה.

4. בתגובה מטעם המשיבים שהוגשה ביום 16.6.2015 נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף. לטענת המשיבים, לעותר קיים סעד חלופי במתכונת של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. המשיבים טוענים על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים) בצירוף פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק זה מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות מכוח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה) (למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג לו). לטענת המשיבים, בקשתו של העותר לקבלת היתר כניסה לצרכי עבודה מבוססת על סעיף 3ב לחוק הוראת השעה, המסמיך את מפקד האזור לתת היתר לשהייה בישראל למטרות עבודה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי דין העתירה להידחות על הסף גם בשל אי גילוי עובדות מהותיות לבית המשפט. המשיבים מציינים, בהקשר זה, כי העותר בחר שלא לחשוף את העובדה שהוא הגיש זה מכבר עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לקבלת היתרי שהייה בישראל וכי עתירה זו נדחתה על הסף בשל אי מיצוי הליכים (עת"מ (י-ם) 20500-01-14 טביה נ' משטרת ישראל (22.10.2014)).

5. המשיבים מוסיפים וטוענים כי דין העתירה להידחות גם לגופה שכן קיים מידע מודיעיני חסוי הקושר את העותר לעבירות של שהייה בלתי חוקית ועבירות רכוש, ומצדיק את מניעת כניסתו לישראל.

6. באשר לטענתו העקרונית של העותר, המשיבים טוענים כי הקריטריונים להגבלת כניסתם של תושבי האזור לתחומי מדינת ישראל על רקע מניעה פלילית מפורסמים באתר של משטרת ישראל. המשיבים אף צירפו לתגובה מטעמם את ה"קריטריונים להגבלת כניסתם של תושבי הרש"פ לתחומי מדינת ישראל על רקע מניעה פלילית" (ניתן למצוא קריטריונים אלה באתר משטרת ישראל בכתובת: http://www.police.gov.il/portal.aspx?pid=499&mid=56). בנוסף המשיבים מפנים גם ל"נוהל אבחון והגשת ערר על מניעה משטרתית" של המנהל האזרחי באיו"ש, הנמצא גם הוא באתר משטרת ישראל (בכתובת שצוינה לעיל) והמסדיר את אופן הגשתו של ערר על החלטה למנוע מתן היתר כניסה לישראל בשל מניעה פלילית.

7. דין העתירה להידחות על הסף. בראש ובראשונה הטעם לכך הוא שבכל הנוגע לטענותיו של העותר המופנות לקבלת היתרי שהייה בישראל הרי שכפי שציינו המשיבים, קיים לעותר סעד חלופי במתכונת של הגשת עתירה לבית המשפט לענייני מינהליים, כפי שעולה מסעיף 5(1) בצירוף פריט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. סעיפים אלה מקנים לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בהחלטות של רשות לפי חוק הוראת השעה (למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג לאותו חוק). בענייננו, בקשתו של העותר מבוססת על הפעלת הסמכות לפי סעיף 3ב לחוק הוראת השעה. על כן, הסמכות לדון בעתירה בעניין מסורה גם לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומכאן שאין צורך בכך שבית משפט זה ידון בה (ראו: בג"ץ 6753/11 מוחמד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (20.9.2011)). משאלה הם פני הדברים, דומה שהעתירה הנוכחית אף אינה המסגרת המתאימה לבירור טענותיו העקרוניות של העותר שביחס אליהן הוא לא הניח תשתית עובדתית מספקת - מן ההיבט של התייחסות למידע שמפורסם על-ידי המשטרה, כמו גם לאפשרות הפתוחה בפניו לפנות לרשויות בעניין לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (אשר כידוע חל גם על מי "שאינו אזרח ישראלי או תושב לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל" (סעיף 12 לחוק זה)).

8. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. עם זאת, בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ו' בתמוז התשע"ה (‏23.6.2015).

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"צ 490/15 – אימן טביה נ' משטרת ישראל


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז דחה לאחרונה תביעה של אישה שביקשה לבטל הסכם גירושין ימים ספורים לאחר שאושר. האישה טענה כי חתמה מתוך לחץ...

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור של אישה והורה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום כתובה על סך 600 אלף שקל. בכך ביטל ההרכב את...

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      בית משפט למשפחה במרכז הארץ דחה לאחרונה תביעה של בעל לביטול הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" שאושר כשנה קודם לכן. הבעל טען כי חתם על...

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      פסק דין שניתן לאחרונה מאיר באור חדש את האיזון בין סמכויות הגבייה של רשויות מקומיות לבין זכויות התושבים להליך הוגן. בית משפט אזורי קיבל תביעה...

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      בני זוג, הורים לשלושה, הצליחו לחייב את המדינה להכיר בכתובת מגוריהם בעיר גבול בצפון לצורך קבלת מעמד של מפונים, אף שאינם מתגוררים שם בפועל בימי...

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      היתר ליציאה זמנית מן הארץ עם קטינה: שיקולי טובת הילדה והסדרי קשר חוצי גבולותבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז קיבל לאחרונה תביעה של אם גרושה...