תקציר בג"ץ 47/18: אבו טאעה זוהור וחמאדה חמידאן נגד מדינת ישראל

בתיק זה מדובר בעתירה שהוגשה על ידי אבו טאעה זוהור וחמאדה חמידאן כנגד מדינת ישראל, בה הם ערערו על החלטות שנגעו למעמדם האישי בישראל. העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שמונע את הרחקתו של חמאדה חמידאן מישראל וצו ביניים שיסדיר את מעמדם עד להחלטה קבועה.

מהות העתירה

העותרים התבקשו לשלם אגרה על מנת לקדם את הטיפול בעתירתם, אך הם ניסו להגיש בקשה לקבלת פטור מתשלום זה. הבקשה נדחתה מכיוון שלא סופקו פרטים מספיקים לגבי מצבן הכלכלי של העותרים, ולא צורפו מסמכים מתאימים. למרות זאת, נעשו מספר ניסיונות לקבל ארכות לתשלום האגרה ולהגשת תגובות שונות במסגרת ההליך המשפטי.

החלטות המשפט

בעקבות סדרת החלטות שנמשכה על פני מספר חודשים, בית המשפט העליון, וליתר דיוק הרשמות שעמדו בראש התיק, הסכימו להעניק לעותרים מספר הזדמנויות לשלם את האגרה על מנת שהתיק ימשיך בדיונו. אולם, אף פעם לא שולמה האגרה והעתירה נתקלה בבעיות פרוצדורליות נוספות.

• בינואר 2018 הוענק צו ארעי המונע את הרחקת העותר 2 מישראל עד החלטה אחרת.
• בפברואר ובמרץ 2018 נעשו פניות חוזרות מצד העותרים שביקשו זמן נוסף לשלם את האגרה, אך ללא הצלחה. כל בקשותיהם להארכה נתקבלו רק באופן זמני, והובהר להם אם לא ישלמו, העתירה תימחק.
• ביוני 2018 קבעה הרשמת ליאת בנמלך כי על העותרים להסדיר את תשלומי האגרה אחרת יתכן וייאלם התיק.
• לבסוף, בספטמבר 2018, לאחר חלוף מועד התשלום האחרון שניתן באוגוסט, מחקה הרשמת שרית עבדיאן את העתירה לאחר שהעותרים לא עמדו בדרישות התשלום.

סיכום

במקרה זה, בית המשפט העליון נדרש להתמודד עם בקשות חוזרות ונשנות מצד העותרים להארכות זמן לצד אי הבהרה של מצבם הכלכלי למען פטור מתשלום האגרה. למרות שניתנו להם מספר הזדמנויות להסדיר את התשלום, לא הצליחו העותרים לעמוד בכך, והליכי העתירה הסתיימו ללא דיון מהותי בעובדות.