בקשת רוית ואורלי צור וייסלברג להכרה כהורים לילדים שנולדו בדרך של פונדקאות

רוית ואורלי צור וייסלברג, זוג נשים מאותו מין, יחד עם "האגודה לשמירת זכויות הפרט" פנו לבית המשפט העליון בבקשה להכרה כהורים של ילדים שנולדו להם בפונדקאות. העתירה התבססה על הרצון לרשום את הילדים תחת שתיהן כהורים בהתאם לחוק מרשם אוכלוסין. הסוגיה המרכזית שעלתה הייתה האם ניתן לרשום באופן רשמי את שתי הנשים כהורים ללא צורך בהליך אימוץ, תוך תיקון נוסח החוק כך שיכיר גם באם שניה בהורים.

העותרים טענו כי החוק הנוכחי מגביל את המשמעות של המונח "אב" בלבד, ולא מאפשר את רישומן של שתי נשים כהורים של ילוד. לכך התלוותה בקשה לשינוי ניסוח החוק כדי לכלול בהגדרה "אם נוספת".

בתגובה, משרד הפנים ומנהל מינהל האוכלוסין התנגדו לבקשה, וזיהו את הבעיה בנוסח החוק הנוכחי שאינו כולל אפשרות לרשום שתי אימהות. עם זאת, המשיבים התייצבו בפתיחות למתן שיקול דעת לבית המשפט לשינוי החוק הקיים או להוסיף בו התייחסויות מתאימות שמכירות בזוגות מאותו מין כהורים, במקרה של רוית ואורלי צור וייסלברג.

• תאריך הדיון העיקרי היה ב-23 ביולי 2018, אז נשמעו טענות הצדדים והוצא צו על תנאי לבדיקת ההסדרים החוקיים הנוכחיים.
• בנוסף, המשיבים נדרשו להצהיר אם הם מוכנים לשקול שינויים אפשריים בהליך למתן "צו הורות שיפוטי" תוך 30 ימים מהדיון.
• ב-26 ביולי 2020 הוחלט לדחות את העתירה למרות הטענות שהועלו, בעקבות חוות דעת של שופטי ההרכב שהחליטו כי אין לשנות כרגע את נוסח החוק הנוכחי.

ההליך המשפטי זכה לתשומת הלב הציבורית והמחיש את המאבק בזכויות הורות שוות לזוגות חד מיניים בישראל. במשך התהליך התקיימו דיונים נוספים לבחינת ההשלכות האפשריות של ההכרעה, תוך עיון גם בפסיקות אחרות שהיו בנושא אחריות הורה-ילד בתנאים דומים.

לסיכום, בית המשפט העליון אמנם אישר את הצו על תנאי שנתן הזדמנות למשיבים להציע שינוי בחוק, אך בסופו של יום דחה את העתירה מבלי להיעתר לבקשת השינוי המיוחלת. למרות שהפסיקה לא שינתה את הנושא המשפטי המיידי, היא היוותה תקדים חשוב למאבק העתידי בנושא מגדרי תוכן המשפט בישראל.